יום 10: אני מתחזה לאדם תרבותי

לפי התחזית אמור להיום יום חם – 12 מעלות בצהריים. אבל משום מה, בעיר מרגישים את הקור יותר. אולי כי אני מצפה שיהיה חם כמו בתל אביב. ויש באוסלו משהו שמזכיר קצת את מרכז תל אביב – הרחובות מלאים מכוניות ואנשים, יש רמזורים ואוטובוסים, חנויות בגדים וכלי בית. מצד שני, הרחובות מרוצפי-אבן ונקיים, אין עשן באויר, ואנשים לא דוחפים. יש גנים ומזרקות, והמון פסלים.

היום הוא יום של מוזיאונים. הראשון הוא מוזיאון היסטורי שנמצא בבית-לבנים ישן במרכז העיר. הוא מראה מוצגים ארכיאולוגיים מלפני תקופת הויקינגים, ומהם ניתן ללמוד על אורח החיים, הלבוש, כלי הנשק, החקלאות, הבתים. ההתרשמות הכללית שלי היא, שבגלל מזג האויר הקשה בחורף, והמלחמות השבטיות הנשנות, ההתפתחות הטכנולוגית היתה תמיד מאוחרת יותר מאשר זו שבמרכז אירופה. זה די מעניין. יש גם בגדי ותכשיטי מלוכה, דוגמאות של מטבעות מכל התקופות (התרשמתי במיוחד ממטבע עתיק של מארק, כי המטבע המודרני של 1 קרונה דומה לו מאוד. זה מייד הזכיר לי את המטבעות בישראל שכוללים פרטים ממטבעות עתיקים). בקומות העליונות של הבניין יש תערוכה של פריטים מתרבויות שונות: אגף מרשים של פריטים מצריים עתיקים, כולל ארונות קבורה; פריטים אפריקאיים; תערוכה מהמזרח הרחוק – יפן, סין וקוריאה; וגם תערוכת אסקימואים.

אחרי הצהריים נסענו למוזיאון המציג שרידים של שלוש ספינות ויקינגים. המוזיאון נמצא בשכונה בפאתי העיר, מלאה בתי עץ עם חצרות מדושאות ורחבות-ידיים ועצים בשלכת. הספינות נמצאו באתרי קבורה – מסתבר שאנשים חשובים היו נקברים עם הספינות שלהם, וכמובן ציוד רב לסייע להם במסע לעולם הבא. הספינות בהחלט מרשימות, והפריטים שהוצאו מתוכן מעניינים מאוד – לדוגמה, קישוטים על חבית שמרמזים כי היו קשרי מסחר בין הויקינגים לקלטים באירלנד.

Viking boat stern

עוד מוזיאון אחד – מוזיאון קון-טיקי, המתעד את מפעל חייו של החוקר תור היירדאל. ב-1947 הוא יצא להוכיח את התיאוריה שלו, לפיה המתיישבים הקדומים בפולינזיה (איי האוקיינוס השקט) באו מדרום אמריקה. כדי להוכיח זאת, הוא יצא לפרו, שם בנה רפסודה מעצי בלזה ומחומרים מקומיים, תוך שימוש בשיטות בניה מסורתיות. זה לקח לו ולצוות שלו (כולם נורבגים, פלוס שוודי אחד) 101 ימים – אבל הם הצליחו. למרבה הצער, התיאוריה שלו לא מקובלת כיום, בגלל ממצאים אחרים. הרפסודה "קון טיקי" מוצגת במוזיאון, לצד רפסודה אחרת, "רע 2" (על שם האל המצרי), אותה בנה היירדל 22 שנה מאוחר יותר – על מנת להוכיח כי סירות עשויות סוף טובות מספיק כדי לחצות את האוקיינוס. הרפסודה, אגב, עשויה פפירוס. עוד במוזיאון: ממצאים ארכיאולוגיים מאי הפסחא המסתורי, שם ביקר היירדאל עם משלחת ארכיאולוגית ב-1955.

Kon Tiki

בסוף היום שוטטנו במבצר העתיק של אוסלו, העומד ממש לחוף אחת מהזרועות של פיורד אוסלו. המקום הוא פחות אטרקציה לתיירים ויותר מעין פארק עירוני, עם ספסלים, מדשאות, והעצים עם העלים הצהובים והאדומים שתמיד חסרים לי בארץ. הנורבגים מחזיקים במקום משמר כבוד של חיילים במדי-שרד, שעושים מדי פעם סיבוב בשבילים במרש צבאי להרשמת התיירים. וזהו – חוזרים למלון ומתחילים לארוז.

2 תגובות בנושא “יום 10: אני מתחזה לאדם תרבותי”

  1. כל הטיול נשמע פאקינג מדהים.

    מתי אתה נוסע עוד פעם ואיך אפשר להצטרף? (נא לקרוא בנימה מלאת תקווה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *