האם העתיד מזהיר?

לפני שנה, ב-1 בינואר 2007, העליתי את פוסט הפתיחה של הבלוג הזה. קפיצה למים הקרים (נו… קרירים) של בלוג עצמאי, לקנות דומיין ואירוח בגו דדי כי המחירים בארץ שערורייתיים, להתקין וורדפרס ולהתרגל לנהל שרת בלי שתהיה לי גישה אליו ב-ssh. היה לי קודם לכן בלוג אנגלי ב-Blogger, ולפני כן דף html על תקן בלוג באחד משירותי האירוח החינמיים. עד עכשיו יש בבלוג רק 92 פוסטים בסך הכל. מייד ועדת החקירה תגיש את מסקנותיה.

אז מה היה לנו השנה? התפטרתי בכיף מעבודתי כאיש IT בתחום היוניקס באחת מאימפריות הרשע הנפוצות בהייטק. החברה נמכרה במהלך השנה הקודמת וכל סביבת העבודה הנעימה השתנתה לחלוטין. זה לא שהכל היה גרוע, והיו דברים מסוימים שהשתפרו, אבל בסך הכל המצב הורע. בדרך כלל על דברים כאלה מפצים את העובדים בתוספת שכר כדי שלא יברחו; אצלנו זה לא היה ככה, ולמעלה מ-100 איש עזבו. המנהלים החליטו, כנראה, שיותר זול לגייס חדשים (וזה אולי מרמז על האוירה שהיתה). לא הכל ורוד בהייטק.

אז לקחתי חופש להנאתי, כתבתי בבלוג, וגויסתי על ידי היו"ר הכל יכול לשורות הקונצרן. מצד אחד, כתיבה בבלוג הנקרא ביותר בארץ, מבטיחה תהודה לדעות של הכותב ודיון פורה (לפעמים, לא כולל טרולים). מצד שני, המימדים של הבועית הקטנה המכונה "בלוגוספירה" מתגלים במלוא קוטנם. יש סיפורים שמגיעים לעולם שבחוץ – עניין אותו פדופיל, שהפך לאויב הציבור מספר אחת (ל-15 דקות) וזאת מבלי שביצע אף עבירה; או המקרה האומלל של הפלגיאט של העיתונאי הכלכלי. אבל בסך הכל, יש איזו תחושה של אנשים שיושבים ורוטנים, והשיירה עוברת. אבל כאמור, השיירה עוברת גם אחרי הפגנה של 100,000 איש בכיכר רבין.

טסתי לחו"ל לראשונה (וכתבתי על כך נרחבות). נופי נורבגיה הפסטורליים משמשים אותי היטב עת אני יושב על הכיסא אצל רופאת השיניים שלי. החור הזה מאוד עמוק, אני מקווה שלא נצטרך טיפול שורש. זה מאוד מרגיע. השן הזו, יש סיכוי להציל אותה, אבל כנראה שעדיף לעקור. בעיקר האגם השקט במעבר ההרים שמעל דרך הטרולים. הטיול הזה, מוסיף ישמח לשמוע, עשה אותי מאוד סוציאליסטי, כי בסקנדינביה השיטה כל כך מוצלחת (ישבתי וקראתי ועשיתי מחקר, זה לא מגיע רק מלראות פיורדים). גביית מיסים כזו מוצדקת, אם מה שמשיגים זו מדינה כזו. כמה חבל שבארץ זה לא יקרה לעולם; יותר מיסים פירושם יותר כסף שיזרום למקורבים לצלחת.

אחר כך עלה בי רעיון מטופש, כאילו אפשר לעבוד בלהיות בלוגר. בארה"ב יש אנשים שעושים את זה. אבל בישראל, כאמור, הבלוגוספירה קטנה מאוד. רוב האנשים, עולמם כנראה מוגבל ל-Ynet וג'ימייל. ופורנו, כמובן. ואם אין כניסות, אין כסף. מה לעשות. יש לא מעט מנויי RSS, וגם זה הישג, אבל אין קליקים על הפרסומות. מזל שיש לי חסכונות מהימים הטובים.

משום מה יצא לי פוסט עגום, אבל מבחינתי אין מה להתלונן על 2007. עשיתי דברים שאני אוהב, ומה עוד אפשר לבקש?

שתהיה לכם שנה טובה. ולא על פי קריטריונים מוגדרים מראש – אלא כזו שתוכלו לומר עליה שהיתה טובה, גם אם צריך קצת וודקה בשביל זה.

5 תגובות בנושא “האם העתיד מזהיר?”

  1. מזלטוב לרגל שנה ראשונה מוצלחת ביותר בבלוג הנוכחי! 🙂

    (הממ. עניין הנורבגיה הזכיר לי שרציתי לשלוח לך מייל בנוגע למשהו שהתבכיינת אודותיו אצלי פעם אצלי בבלוג)

  2. מזל טוב! ובהצלחה בהמשך – שתהיה שנה טובה פי אלף מהקודמת.

    בזמנו גדיש הצהיר על עצמו כהאדם הראשון בארץ שקיבל כסף בשביל לכתוב תוכן אינטרנטי. מי יודע, אולי אתה תהיה הבלוגר הישראלי הראשון, שיוכל לחיות ממשכורת של בלוגר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *