הסיקסק חייב ללכת

לקראת חגיגות ה-60 למדינת ישראל עלה הרעיון לבחור ציפור לאומית למדינה. לא בדיוק ברמת החשיבות שיש לניסוח חוקה למדינה, אבל נו, שוין, כמו שאומרים ביידיש. ישבו גדולי המומחים ובחרו עשר ציפורים, שמתוכן צריך הציבור – על ידי הצבעה – לבחור את הציפור הלאומית שתייצג את כולנו במעמדים בין-לאומיים חשובים (אם כי לא בדיוק עולה לי בראש מעמד בין-לאומי רלוונטי).

אבל בשבועות האחרונים רץ קמפיין אינטרנטי אכזרי, המנוהל על ידי אנשים חסרי מצפון, צמאי-דם ובעלי סטנדרטים מוסריים מפוקפקים. הקמפיין הזה דוחף ציפור אחת ספציפית: הסיקסק. מדובר בספין מחליא לטובת ציפור, שמוטב היה לה להצטנע ולא להבליט בציבור את תכונותיה הראויות לגנאי, שאותן אפרט מיד. שימו לב שגם אושיות רשת כמו וולווט נפלו בפח של אותם בני בליעל, המבקשים לערער את יסודות המדינה ממש, על ידי בחירה בסיקסק המגונה.

נתחיל קודם בשמה המקראי של הציפור: "שרוני מזוין". איי קיד יו נוט. הסיבה לשם הזה, המתאים מאוד לציפור, היא שיש לה דורבן על פרק הכנף, שבאמצעותו היא תוקפת ציפורים אחרות, וגם יצורים גדולים יותר, אם היא מרגישה יותר מדי מאוימת. בסך הכל מדובר ביצור אגרסיבי למדי; אז אם מישהו מרגיש שהערס מתאים להיות הציפור הלאומית, בבקשה. בנוסף, הסיקסק חי בעיקר במישור החוף ועל גדות אגמים – התעלמות מוחלטת מישובי ההר והנגב, שהציפור הלאומית היא גם שלהם. ולסיום פרק העלבון, למה "סיקסק"? כה זה הקול שהיא משמיעה. לא ציוץ, לא שירה. סיקסק. זה מי שאתם מבקשים להמליך? ואגב, תומכי סיקסק יקרים, לא טרחתם אפילו לשפר את הערך של הסיקסק בויקיפדיה – זה רק מדגים את עצלנותכם ועליבותכם.

אני, אישית, הייתי בוחר בשחרור – ציפור אלגנטית, כולה שחורה (מתאימה גם לשנקין וגם לחרדים!) עם מקור כתום עד צהוב, נעימת קול וסלסול. אבל לצערי היא לא הגיעה ל-10 הגדולות, אולי בגלל אזכורים בברית החדשה, שם היא מסמלת את יצר הרע – בגלל הצבע כנראה. אכן, תמיד דופקים את השחורים. אז צריך למצוא משהו אחר.

הנשר המקראי הוא בחירה טובה, לדעתי. עוף דורס גדול ומרשים, שהולך ונכחד – צריך להעלות מודעות כדי להציל אותו. אבל הוא לא חף מבעיות – היותו אוכל נבלות לא מוסיפה לאטרקטיביות שלו. חוץ מזה, נשר זה כזו קלישאה. מדינות ערב אוהבות להשתמש בו, וגם כל מיני מדינות במרכז אירופה, בלי להזכיר שמות. ויש כמובן גם את הנשר האמריקאי, שאינו נשר כלל. כחלופה, אני מציע את הפשוש. אין ציפור ישראלית כמו הפשוש: קטנה וניצבת בלי פחד מול אויבים גדולים, שירתה יפה (אין כמו שירה עברית!), והיא גם יחודית לארץ. באתר החברה להגנת הטבע יש גם "טיעוני נגד", אבל בין השורות אפשר לראות שגם הם, למעשה, מתאימים לישראלים.

פשוש

לכן אני יוצא בקריאה נרגשת: הצביעו פשוש! ויפה שעה אחת קודם. להצבעה

הערה לסיום: ההשמצות החריפות המובאות בפוסט לעיל הן הומוריסטיות בלבד, ושומרות על רוח המאבק על הבחירה כפי שהביעו אותה אלה שעסקו בעניין עד היום. לכן, אין לייחס להן משמעות אישית, כללית או משמעות כלשהי. חוץ ממה שאמרתי על הסיקסק הבזוי, כמובן.

23 תגובות בנושא “הסיקסק חייב ללכת”

  1. איתך במאבקך הצודק. אולי תצרף הקלטה של הסיקסק הנאלח שיבינו עד כמה הוא מביא את הסעיף?

    ועל הדוכיפת קישון כבר כתב:"עופי עופי דוכיפת, אבא שלי פסיכופט"

  2. ותבדוק את הפלאגין שמציג את סוג הדפדפן ליד השם בתגובות. לא יכול להיות שכתבתי את התגובה מאיחספלורר, א. כי בשבילי רק שועל וב.כי הגבתי מהסלולרי (נוקיה)…

  3. הציפור שבאמת היה צריך לבחור היא הדרור. הדרור נזכרת כבר בתלמוד, היא ציפור שיר חביבה למדי והיא אוהבת מאוד פעילויות חברתיות כמו השתזפות בשמש (כהגנה מטפילי עור), שירה והתגודדות מול אויבים. ישראלית או לא ישראלית?!

    אבל היא עפה עוד בשלב הפרימריז.

  4. למה נסיון יפה? באמת כתבתי מהסלולר. בוא נגיד שסלולרי יותר נוח מלפטופ במקומות מסוימים בבית….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *