דברים שאפשר לעשות בלינוקס, ולא בשום מערכת אחרת

האפולוגטים של לינוקס בדרך כלל מתרכזים בזה שאפשר לעשות בלינוקס כל מה שאפשר לעשות בווינדוס או במק. למרבה הצער, במקרים רבים גם הפיתוח בלינוקס נראה ככה: ניסיון להדביק את הפער ולהעתיק את התכונות הפופולריות שיש במערכות ההפעלה, ובתוכנות המסחריות. לישראלי המצוי, שממילא "משיג" את מערכת ההפעלה שלו, את אופיס, את פוטושופ וכו', אין כלל עניין בהיותה של סביבת לינוקס פתוחה וחינמית. זו הסיבה שהמאמר הזה עניין אותי: הוא מביא את היתרונות הבנויים עמוק בתוך הארכיטקטורה של לינוקס, שספק אם אפשר להעתיק אותם למערכות אחרות.

תרגמתי מהמקור: פוסט של מתיו הלמקה שמצאתי בחפרן.
תורגם על פי רשיון Creative Commons: By-NC-SA 3.0.

עם לינוקס אני יכול:

  1. לשדרג לגרסה החדשה ביותר של מערכת ההפעלה, חינם ובצורה חוקית.
  2. ליהנות מזה שהגרסה החדשה ביותר של מערכת ההפעלה רצה יותר מהר מהגרסה הקודמת, על אותו מחשב.
  3. להתקין ולהחליף סביבות גרפיות שונות, אם ברירת המחדל לא מוצאת חן בעיני.
  4. להתקין עשרים תוכנות בפקודה אחת.
  5. לסדר כך שהמערכת תעדכן את כל התוכנות המותקנות אצלי אוטומטית.
  6. להתקין כמה מחשבים מאותו עותק של מערכת ההפעלה בלי לדאוג לרשיונות או למפתחות.
  7. לתת לאחרים העתקים ממערכת ההפעלה, בלי חשש מעבירה על חוק מדינה או כלל מוסרי כלשהו, מפני שזו בדיוק הכוונה.
  8. ליהנות משליטה מלאה על המחשב שלי, ולדעת שאין שם בפנים איזו דלת אחורית שהוכנסה לשם על ידי מיקרוסופט, אפל, ממשלת ארה"ב או מי יודע מי.
  9. לעבוד בלי להזדקק לאנטי וירוס/אנטי רוגלות, ולא לאתחל את המחשב במשך חודשים, למרות שכל התיקונים/עדכונים מותקנים באופן סדיר.
  10. לעבוד על המחשב מבלי לעשות איחוי דיסק (defrag) אף פעם.
  11. לנסות תוכנה חדשה, להחליט שאני לא מעוניין ולהסיר אותה, ולדעת שלא נשארו לי כל מיני שאריות ברג'יסטרי, שמצטברות שם ומאיטות לי את המחשב.
  12. לעשות טעות נוראית שמחייבת התקנה מחדש, ולהספיק לעשות את זה תוך שעה – מפני ששמתי את כל הקונפיגורציה והמידע שלי על מחיצה נפרדת ממערכת ההפעלה.
  13. להפעיל את המחשב ולקבל שולחן עבודה עם כל האפקטים הגרפיים המגניבים של ויסטה, על מחשב בן 5. תוך 40 שניות, כולל הזמן שלוקח להקליד שם וסיסמה.
  14. לעשות התאמה אישית לכל מה שאני רוצה, באופן חוקי, כולל התוכנות שאני משתמש בהן. אם אני רוצה, אני יכול אפילו לשלוח אימייל לכותבי התוכנות ולשאול שאלות, להעלות רעיונות, ולהשתתף בעיצוב ופיתוח הגרסה הבאה.
  15. להחזיק ארבעה (ויותר) חלונות של מעבד תמלילים, נגן מוזיקה, לשחק עם האפקטים של שולחן העבודה ועם החלונות השקופים, פיירפוקס, מסרים מידיים ואימייל, בלי שהמחשב יהיה איטי מכדי להשתמש בו.
  16. ליצור (בפקודה אחת) רשימה מלאה של התוכנות המותקנות במחשב, לגבות אותה עם תוכן ספריית הבית שלי (ו-etc/), ומתוך הגיבוי הקטן הזה לשחזר את המחשב שלי בצורה מושלמת, בכל מקום ובכל זמן, בקלות.
  17. להשתמש במספר שולחנות עבודה בו-זמנית, או אפילו לאפשר לכמה משתמשים לעבוד על אותו מחשב בו-זמנית.
  18. לשנות גודל של מחיצה על הדיסק בלי למחוק אותה ובלי לאבד את המידע השמור עליה – בלי לקנות תוכנת צד שלישי.
  19. להשתמש באותה חומרה במשך 5 שנים בלי שיהיה צורך להחליף אותה. יש לי (לכותב. ר"ש) מחשב בן 10 שנים, המריץ לינוקס, והוא בהחלט שימושי.
  20. לגלוש באינטרנט בזמן שאני מתקין את מערכת ההפעלה!
  21. להשתמש כמעט בכל סוג של חומרה, כשהדרייברים המתאימים מגיעים עם מערכת ההפעלה, בלי שאני צריך לשוטט באינטרנט בנסיון למצוא דרייבר.
  22. להשיג את קוד המקור לכל מה שאני מריץ, כולל גרעין מערכת ההפעלה ורוב התוכנות המותקנות.

עד כאן הפוסט של מתיו. חלק מהדברים לא רלוונטיים להרבה אנשים. חלק לא מעניינים את מי שרגיל להוריד את התוכנות שלו ולא לשלם עליהן. אבל אני חושב שכל אחד יכול למצוא משהו שמאוד יעניין אותו – בשבילי זה מספר 16, שמצטייר במוחי (הקודח) כמין זרע שאני יכול לשים בעציץ ולקבל את המחשב שלי בצורה מושלמת עם כל התוכנות והקונפיגורציה. וכל זה מגיבוי של כמה מגה, שאני יכול להחזיק על הדיסק און קי. (ועכשיו כשאני חושב על זה, אפשר להחזיק שם גם ISO של אובונטו, ואז זה ממש ערכת הישרדות).

18 תגובות בנושא “דברים שאפשר לעשות בלינוקס, ולא בשום מערכת אחרת”

  1. די עלוב, חשבתי שיש דברים אמיתיים.

    1. מאוד נחוץ כאשר יש גירסא חדשה כל שנה ופחות ואין שום סיכוי למצוא תמיכה לגירסא מלפני שלוש שנים (אני מניח שדביאן יוצאת מהכלל בקטע הזה).

    2. נכון רק אם בלינוקס מורידים תכונות עם הזמן במקום להוסיף חדשות

    3. עשיתי את זה עוד בימי הדוס

    4. אם אני רוצה אני יכול להתקין הרבה יותר על חלונות בלי אף פקודה (בעיקר וירוסים, אז מה 🙂 )

    5. נכון רק אם התוכנות שיכות להפצה

    8. טענה מופרכת לחלוטין (זה שאתה לא יודע על קיום דלת אחורית לא אומר שהיא לא קימת).

    9. אני מרחם על כל האנשים שהאדם הזה מיעץ להם בעניני אבטחה.

    10. הוא קורא יותר מדי את שוקי גלילי http://marksw.com/wordpress/?p=486

    11. רק בכל מיני קבצי קונפיגורציה בכל המחשב שאין לך שום תיעוד עליהם.

    12. 1970 קוראת לבחור בחזרה

    13. אז ויסטה מגניבה?

    14. אני רוצה לדעת מה יעלה בגורלו אחרי שהוא ישנה את הקוד של בסיסי הנתונים של אורקל ויפיץ את השינויים.

    15. 1980 קוראת בחזרה.

    16. אני מניח שיש תוכנה כזו גם לחלונות ומק. מה הביג דיל?

    17. הא? כלומר יש לו שתי מקלדות שמחוברות למחשב? או שהוא טוען שאי אפשר להשתמש במערכות הפעלה אחרות כשרתים?

    18. לא נראה לי שהוא מבין מספיק במערכות הפעלה אחרות בשביל לטעון שזה לא חלק ממערכת ההפעלה או שאין תוכנה חינמית כזו

    19. הXP עבד אצלי יפה מאוד על מחשב מ2002 עד שמת לו הספק לפני מספר חודשים. רצחתי את המחשב האחר כי רציתי לשדרג חומרה. הלפטופ בן שלוש וימשיך להריץ XP עד שימות חומרתית.

    20. מישהוא פה לא מבין מה זו מערכת הפעלה

    21. פה הוא התבלבל והתכוון למק ולא ללינוקס.

    22. שיביא את קוד המקור לנגן הflash…..

    אני מניח שהמאמר הזה מסמן ש2008 תהיה באמת השנה של לינוקס על הdesktop 🙂

    (סוג המאמרים הזה מחזק את האמונה שלי שהחפרן הוא בזבוז זמן ועדיף לקבל את מנת השטויות הטכנולוגיות בslashdot)

  2. עם תגובה כזו, איך אני יכול לענות לך? אז רק כמה דברים קטנים.

    (8) – אני חושב שהכוונה היא שהוא בוטח בקהילת המפתחים יותר מאשר בחברה עם קוד סגור.

    (13) – רק האפקטים.

    (14) – אורקל הוא לא קוד פתוח. MySQL ו-PostreSQL כן.

    (16) – לא לא לא. מחוץ ללינוקס, אתה צריך את כל הדיסקים של ההתקנות של כל התוכנות שיש לך. בלינוקס הוא מושך הכל אוטומטית מהרשת.

    (19) – XP היא מערכת הפעלה משנת 2001. אתה מתפלא שמחשב מ-2002 מריץ אותה?

    (20) – לא, אני חושש שאתה שכחת מה זה משתמש קצה. לא האקר שמתקין רק קרנל, באש ו-gcc ומתחיל לקמפל.

    (21) – במק משתמשים רק בחומרה שסטיב ג'ובס החליט שמגיע לך.

  3. 20 – הגדרה טכנית של מערכת ההפעלה היא החלק של התוכנה ששולט במשאבים של המחשב. אם אתה יכול להריץ תוכנה של user mode כמו דפדפן סימן שמערכת ההפעלה כבר מותקנת. הניסוח היותר נכון של הסעיף הזה הוא שתוכנת ההתקנה מאפשרת לך להשתמש בדפדפן תוך כדי ההתקנה של שלושת חבילות האופיס שבאות בהפצה. בחלונות לעומת זאת כאשר מתקינים מערכת הפעלה, מתקינים בעיקר את מערכת ההפעלה ויחסית מעט מאוד תוכנות מסביב (רק דפדפן, לקוח דואל ומספר משחקים).

    19 – אני לא מבין מספיק בלינוקס אבל האם באמת אתה יכול לעבוד עם אופן אופיס על מחשב מלפני עשר שנים?

    כל יתר הסעיפים אתה סתם מתרץ בשביל שהבחור לא יראה כקנאי דתי חשוך של לינוקס.

    בסופו של דבר כל מערכות ההפעלה המודרניות מבוססות על העקרונות שעליהן בוססה יוניקס משנות השבעים ולכן לא יכולים להיות הבדלים עקרוניים ביניהם. ההבדלים הם יותר קשורים לשירותים למתכנת ולמשתמש כאשר בלינוקס מדגישים את החופש, במק את ממשק המשתמש ובחלונות את ממשקי התוכנה למתכנתים (וזה כמובן מנקודת מבט אישית שלי).

  4. ובסופו של יום אני משתמשת במערכת ההפעלה שמריצה את התוכנות שאני צריכה, את התוכנות שאני רוצה ואת המשחקים שאני משחקת (חלק ניכר יעבוד גם על מק, רובם לא יעבדו על לינוקס). וזו שיש לה את הדפדפן ההוא לאתרים שעדיין מתקשים להתגבר של שנות ה90, אבל מפעילות אותם חברות שמספקות לי שירותיים נוחים או חיוניים.

    (והיא חוקית. המחשב נקנה למשרד במקור, ולא, הפקידה לא תכתוב שורות קוד כדי להתקין גרסה צולעת של דפדפן מתקשה בעברית שהלקוחות לא יוכלו לפתוח את תוצריו).

  5. כבר אבד הכלח על המיתוס של שורות הקוד. זה לא קיים.

    מעשית, אם נותנים למישהו שלא רגיל לעבוד בווינדוס מחשב, ובמקרה יש עליו לינוקס, לא תהיה לו שום בעיה. אני, בתור משתמש ווינדוס, מודאג מזה, כי זה גורם לי להרגיש שבוי.

    ואם לא אכפת לך, אני מת לדעת איזה משחק את משחקת שעובד גם בווינדוס וגם במק ולא בלינוקס.

  6. לאחרונה התקנתי לינוקס (אובונטו) על הנייד ולמרות בעיות דרייברים קלות, אני יכול להעיד שהכל נפתר מבלי שהקלדתי שורת קוד אחת.

    ומעבר לעובדה שכל התוכנות על הנייד חוקיות לחלוטין, עם הזמן אני מגלה בלינוקס המון דברים קטנים שמשפרים את החיים. למשל, כאשר לוחצים על printScreen מופיעה הדגמה של מה שנקלט; או כאשר פותחים מחדש קובץ pdf, המערכת זוכרת איפה הפסקתי לקרוא.

  7. מרק – יש לי נייד מ-98' עם קסובונטו ואופן אופיס. רץ נפלא. חלונות XP המחשב הזה לא מצליח להריץ.

    אני לא עובד איתו כמעט – בעיקר בגלל המשקל שלו.

  8. אני לא רוצה להפוך את זה פה לפורום תמיכה כן? אבל אם אני קונה לפטופ חדש, עד כמה מומלץ להפרד לשלום ממייקרוסופט ולנסות להתקין עליו לינוקס? (בהתחשב בזה שאני סטודנט שצריך אופיס, או שאר ירקות קונבנציונאליות במקרה הצורך).

    אני רואה עכשיו עם השוא"ש שיש אתרים בארץ שאני חייב לפתוח עם IE-TAB. (כולל האתר של המקום שאני לומד בו). קצת מפחיד אותי שלא יהיו לי חלופות הולמות אם אני אעשה את המעבר.

  9. אני לא צריך רשימה. אני אסכם הכל במשפט אחד:

    לדעת שאפשר לעשות הרבה דברים אבל להצליח אני אוכל מעט מאוד אחרי הרבה עבודה וזמן תוך כדי שאחרים משוויצים בקלות וביכולת של מה שהם עבדו שנים כדי להגיע אליו.

    אני אוהב להתנסות עם אובנטו וכשדברים מצליחים יש תחושת סיפוק מסויימת ובכל זאת אני מוצא את עצמי משתמש בוינדוס ביום יום. על חלק מהתכונות שציינת אני חולם כבר שנים אבל הן מחוץ להישג ידי על אף שהאובנטו שלי מתפקד ומעודכן כראוי. זה נחמד לדעת שאפשר להגיע לכל זה אבל פחות נחמד לדעת כמה קשה זה יהיה בשבילי. אני אפרט קצת:

    3 – אתמול למשל ניסיתי להתקין את KDE. עבדתי בצמוד למדריך באינטרנט ולא עבד. עכשיו אין לי מושג מה מצבי.

    5 – לא יודע איך היא תעשה את זה אוטומטית. אלא אם התכוונת למעדכן שאתה כן צריך להגיד לו שיעדכן אבל זה באמת עושה הכל אוטומטית וזה אחלה. רק היה עדיף אם היה פועל בלי אישורי.

    13 – מיותר לציין שזה לא לקח 40 שניות למשתמש מתחיל.

    16 – ועם מי אני צריך לשכב כדי לגלות על הפקודה הזאת בדיוק? כי זאת פעם ראשונה שאני שומע עליה

    17 – כמה משתמשים על מחשב אחד זה משהו שאני חושב עליו הרבה וכששאלתי בפורומים אם אפשר לעשות את זה באובנטו לא ידעו לענות לי. בקיצור זה כנראה עוד סוד שמור.

    21 – כשהתקנתי את אובנטו לראשונה העכבר לא פעל. הייתי צריך לשחק עם כל מני הגדרות ואני אפילו לא זוכר כבר מה פתר את זה. אבל הקטע עם הדרייברים שבאים עם המחשב, מגניב ככל שזה יהיה, לא נכון לגבי כולם.

    מיותר לציין שחלק מהבעיות לא באות באשמת לינוקס – מיותר כי זה מה שתמיד עושים.

    אז צריך להגיד את זה כבר – יש כמה בעיות שהן כן באשמת הקהילה.

    חסרים מדריכים מסודרים לעשות דברים. יש המון אפשרויות אבל זה לא עוזר אם צריך להיות מתכנת או משתמש עם נסיון של שנים בשביל ללמוד לעשות אותם. בקיצור זה אחלה שיש המון אפשרויות אבל בלי נסיון של שנים סביר להניח שלא תצליח לממש אותן.

    כל זה, אגב, לא אומר שויתרתי.

  10. קצת באיחור, אבל לפרוטוקול: אמנם יש פתרונות להרצת IE בלינוקס, אבל הדפדפן המתקבל עובד בצורה חלקית; מנסיוני, לרוב אותם אתרים שנשברים בפיירפוקס, נשברים גם ב-IE במצב העבודה הזה. כך שהתקנת IE על לינוקס לא ממש פותרת את הבעיה.

    ייתכן שפיירפוקס עם כמות עצומה של user scripts יהווה תחליף סביר, אבל זה דורש משחקים ונסיונות – לא סביר שזה יתאים למשתמש הפשוט.

    אגב, התאימות הנפלאה לתקנים באינטרנט בארצנו היא כנראה הסיבה היחידה שהמחשב הבא של סבא שלי יצטרך לסחוב את Windows בכל זאת…

  11. אין לי זמן לפרט את הרשימה שלי – יש לי רק דוגמה: מה שנקרא קייס סטדי:

    יש לי ילדה. בת 9. לא כותבת אנגלית ובטח לא מסתדרת עם שורות קוד.

    עובדת על מחשב ישן שהיה של סבא שלה. לא סוחב XP . סוחב בקושי 2K . סוחב ששה חלונות אופן אופיס, אלוהים יודע כמה טאבים בשלושה פיירפוקסים פדגווין עם 3 צ'אטים פתוחים, אימיול ומנגן רדיו ישר מהרשת. ולא מתנשם אפילו. בעברית מלאה. אובונטו. נכון שלפעמים היא צריכה את עזרתי בהתקנות של פיצ'יפקס מהאינטרנט. אבל זה נכון גם בחלונות. השקעתי בהתקנה וקינפוג של המחשב בערך חצי מהזמן שלקח לי להתקין ולקנפג את המחשב של אמא שלה – XP . אבל אני מנוסה יחסית בלינוקס וקצת חלש בחלונות. החסרון היחיד הוא שטיפו (האתר האהוב עליה) לא תומך פיירפוקס. היתרון העיקרי הוא להשוויץ לחברות מהכיתה בשולחן עבודה על קוביה מסתובבת ושאר אפקטי קומפיז.

  12. אני משתמש חדש בלינוקס(במקרה סוזה 10.3 ) על מחשב נייד של IBM T41 משנת 2003.

    בזמן ההתקנה לא היה צריך לעשות כימעט כלום עבר חלק.

    עידכון החבילות(שעליהם קראתי קצת באינטרנט וגיליתי את ה F1 המדהים שלה-בהשווה לווינדוס זה כמו תנך ,פשוט מוסבר הכל ישר מהחבילה)

    ה מוזיקה ניגנה הכל טוב ויפה-חוץ מ..

    א. קודקים לוידיאו (טוב זה לא בעיה)

    ב.אממ הבעיה העיקרית אני צריך תוכנות לעבוד על המחשב אופן אופיס סבבה יש לי הוא תחליף ממש טוב לאופיס של מיקרוסופט אבל בו נידבר על תוכנות קצת יותר מתקדמות לדוגמא אני צריך תוכנת שירטוט 2D ו 3D יש את QCAD אבל לא ברמה מספקת אז אני טיפה תקוע …

    ו כדי למצוא תוכנה על רמה אתה צריך לחרוש את הרשת (אכן חסרון)

    בפן הזה אני נותן מינוס קטן בשימוש בלינוקס למטרות לימודים טכניים.

    אך אם יישאלו אותי מה היה יותר נוח להישתמש ובכמה ERRORS נתקלת לעומת ווינדוס?

    התשובה היא 0!!!!

    יציבה (מי לא מכיר את המסך הכחול היפה של ווינדוס),מהירה(הכל עובד חלק גם על מחשבים ישנים בלי זיכרון מועטבסיסי -ולהעביר נתונים לMEMORYKEY זה פשוט חלום..מעביר בצ'יק לעומת ווינדוס)

    וכל זה על קצה המזלג

    משתמש חדש -שבוע

  13. אין לי ספק שאפשר למצוא תוכנות CAD ללינוקס. אני לא יודע לגבי התחום שלך, אבל בתחום ה-EDA (תכנון רכיבים אלקטרוניים), לינוקס היא המובילה – מן הסתם בגלל הדרישות הגבוהות של התוכנה: זיכרון מעל 4 גיגה, שימוש יעיל במספר מעבדים, הרחבות 64-ביט. כל אלה בעייתיים מאוד בווינדוס.

  14. לא יודע מה עובר עליכם. בתור מתחיל {פעם ראשונה בחיים } התקנה עברה כמעט חלק למרבית המשתמשים לייק כאלו ש כל שהם רוצים זה לגלוש או לפתוח מיילימ ומידי פעמ לסדר תמונהשיש לה עיניים אדומות זה הכי קל שיש ולא צריכ "להשיג" או לחפש הכל מובנה ובלחיצת כפתור ו הכל גרפי לחלוטין .
    מצד שני : אם אתה האקר או מתכנת מתחיל מה יכול להיות יותר טוב מ שטח אימונים שבו יש גישה להכל 99% מ תוכנות קוד פתוח שחק שנה תתאמן .
    לסיכום ואחרי די הרבה חומר קריאה לינוקס {לא כל ההפצות } בהחלט מתמודדת ראויה לכל המשתמשים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *