רואה שחורות הוא אויב העם

בבלוג הירוק והעצבני של Ynet הופיע פוסט תגובה על הפוסט "10 טעויות נפוצות של ירוקים", שכתבתי לפני שנה כמעט. מסתבר שלינק אלי מסתובב במייל בחודשים האחרונים; ניחשתי שכך הדבר, כי הפוסט המשיך לקבל ביקורים באופן רציף (ו-FireStats מראה כניסות ללא referring URL). הכותב, אלון גנני מהבלוג "וואסאבי", מסכים עם כמה נקודות וחולק על אחרות – זה מצוין, כי דיון והשארת הנושא בתודעה הם טובים לכולם. אני לא מסכים עם כל הדברים שאמר, וגם אתייחס אליהם, אבל יותר מכל, כמובן, הרגשתי את התנועה שזה יצר בבלוג ואת המגיבים הזועמים שהתנפלו עלי כאילו נהגתי בהאמר.

אני צריך לחזור ולומר את מה שאמרתי פעמיים באותו פוסט: אני לא טוען שהמצב נפלא. אני טוען שהמצב חמור, והוא ימשיך להיות חמור, אם לא נמקד את מאמצינו בדברים הנכונים. במקום לתקוף אותי על שאמרתי דברים שלא נעים לכם לשמוע, אולי כדאי לבדוק את העניין? אולי מיחזור הנייר שאתם כל כך אוהבים בעצם רק עושה יותר נזק? אבל לא, יותר קל לפטור אותי כמי שחושב שאין צורך לדאוג לסביבה.

וכעת אתייחס לכמה נקודות שהעלו אלון והמגיבים. ראשית, כותב אלון בפוסט, כדאי להמשיך ולמחזר בקבוקים גם אם אין בכך תועלת סביבתית, מפני שזה תורם לחינוך הילדים, ועשוי להביא להפחתת הצריכה. אני תומך גדול בחינוך הילדים לשמירה על הסביבה, וגם בהקטנת הצריכה; אבל המשך המיחזור המיותר משיג, לדעתי, את ההיפך. אתה מעביר את המסר שאין צורך להפחית צריכה, מפני שאפשר למחזר – ושוב אנו תקועים עם מיחזור שגורם נזקים סביבתיים ואינו פותר את הבעיות שיש לנו. בנוסף, בהצעה כזו אתה למעשה מקריב את הסביבה לטובת השגת מטרה אחרת – במקרה זה חינוך. לא זו הדרך. אני חושב שאפשר לחנך מבלי לוותר על הסביבה.

המגיב "אדריכל" טען שחוות העצים, המספקות חומר גלם לנייר, ממוקמות בעצם ביערות. ראשית, הדבר אינו נכון: החוות ממוקמות בעיקר במערב התיכון, במישורי עשב גדולים. זוהי אדמה חקלאית המשמשת בעיקר לגידול חיטה ותירס. אבל, אני טוען, אפילו אם החווה באה על חשבון חורש טבעי, עדיין אין בכך נזק סביבתי. העצים נכרתים אחרי גידול של שלוש שנים, ומייד אחר כך נשתלים חדשים במקומם. השטח נשאר תמיד ירוק, מייצר חמצן וסופג פחמן. צריך גם לשים לב שככל שעולה הביקוש לעצים ממקור זה, כך מתרחב שטח החוות. ולכן, ככל שנמחזר פחות נייר יהיו יותר עצים. אני הולך לספוג תגובות זועמות על המשפט הזה.

המגיב "דין" שוב האשים אותי כאילו אני חושב שהמצב נפלא, והשווה את מצבנו למצבה של פולין בתחילת מלחמת העולם השניה (ובכך הפסיד אוטומטית בויכוח). בסערת רוחו הוא הוסיף שלוש תגובות נזעמות ועירבב שם המון דברים, כולל נושאים שכלל לא הזכרתי, בהם מזון מהונדס גנטית – אירגוני סביבה אוהבים להפיץ שקרים מוחלטים על מזון כזה, בשעה שאין לנו כלל ברירה אלא להשתמש בו. הוא גם אמר שאנחנו בדרך למיליארד התשיעי של בני אדם על כדור הארץ. זו כמובן האמת, אלא שנכון ליולי 2007 יש 6.6 מיליארד בני אדם בעולמנו. בעניין זה הייתי רוצה להפנות את הקורא הרציני – כלומר לא הטוקבקיסט שרק רוצה לפרוק את תסכולו – להרצאה מרתקת של ד"ר אלברט א. בארטלט, פרופ' אמריטוס מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת קולורדו. פרופ' בארטלט מסביר שם, לאט לאט, את ההשפעה האדירה שיש לגידול המעריכי באוכלוסיה, ואיך למשאבים שברשותנו אין שום סיכוי להמשיך ולספק את צרכי האנושות המתרבה. ההרצאה מחולקת ל-8 סרטונים ביוטיוב (הלינק הוא לסרטון הראשון).

וכאן אגיע לנקודה נוספת שהעלה אלון. כשאמרתי שיש מספיק מקום למזבלות, הוא טען כנגדי שראייתי מוגבלת לעשרות שנים בלבד. זה פחות או יותר נכון, למרות שלפי הנתונים שבידיי, המקום יספיק למאות שנים לפחות. אבל הנקודה היא שבגלל אותו גידול מעריכי באוכלוסיה, השטח הדרוש למזבלה הוא לא הדבר היחיד שייגמר – גם לא יהיה מספיק מזון, לא תהיה מספיק אנרגיה, לא יהיה מספיק חמצן. הפתרון היחיד הוא – כפי שמסביר פרופ' בארטלט בהרצאתו – הוא עצירת הגידול באוכלוסיה. זה דבר שיקרה בכל מקרה, כיוון שהמשאבים לא יספיקו – אז אולי כדאי שנתחיל לפני שמיליארדים יתחילו למות ברעב ומגפות.

עניין אחרון שאתייחס אליו הוא הפסילה של האנרגיה הגרעינית משיקולי בטחון. לא פלא שמאשימים את השמאלנים בתבוסתנות. אם הכוונה היא לישראל בלבד, אז מילא – ישראל היא חצי סיכה על מפת העולם. אם נמשיך או לא נמשיך לשרוף פחם ומזוט – ההשפעה היא שולית. מה שצריך זה שמדינות המערב – ובראשן ארה"ב – יפסיקו לשרוף פחם. אבל בארה"ב לא נבנתה תחנת כוח גרעינית חדשה מאז אסון אי שלושת המייל – בשנות השבעים – והתחנות הקיימות מתיישנות והולכות. האם גם שם אסור להסתמך על כוח גרעיני משיקולי בטחון? האם באמת צריך לתת לארגוני טרור להכתיב את מדיניות האנרגיה של העולם? בכל מקרה, מה שעוצר כיום את המעבר לאנרגיה גרעינית הם רק ארגוני סביבה, המשתמשים באסונות הידועים כדי להפחיד את הציבור.

אני מסיים במה שאמרתי כבר שלוש פעמים לפחות, וזו תהיה לי פעם רביעית – אני רוצה מאוד בטובת הסביבה. כל מטרתי בשני הפוסטים האלה היא לנסות ולעזור, לנסות ולכוון את המאמצים בכיוון הנכון. לא חבל שהמאמץ האדיר יושקע לריק?

לקריאה נוספת: הספר The Skeptical Environmentalist מאת ביורן לומבורג. במקום לעסוק בנפנופי ידיים, לומבורג מנתח נתוני-אמת סטטיסטיים ומגיע למסקנות מרחיקות לכת. זהו ספר מפורט, מנומק, עם הוכחות ומובאות. למרות היותו שנוי במחלוקת, הוא קריאת חובה לכל מי שעוסק בנושא.

30 תגובות בנושא “רואה שחורות הוא אויב העם”

  1. לדעתי, אין מה לפחד מההתחממות הגלובלית (אם היא אכן נוצרת בעקבות שריפת דלקים) מסיבה אחת- Peak Oil

    המשמעות היא שתוך מספר שנים (מאד קטן וכנראה חד סיפרתי) נפסיק להשתמש בדלק. ולא בגלל שהוא ייגמר – וכאן הטעות. הנפט לא ייגמר, אבל בעקבות ההפרש העצום בין הצריכה שעולה באופן מעריכי והייצור שהגיע לשיא ומכאן רק ירד, מחירי הנפט יגיעו למחירים שלא יאפשרו לאף אחד לקנות דלק. ניתן לדמיין מה ייקרה אז, או לקרוא כאן: החיים אחרי קריסת הנפט

    ולא – לא ייצרו משהו במקום, כי לא נשאר זמן (וכי כדי לייצר כל דבר, צריך הרבה נפט, וזה – כאמור – כבר לא יהיה זמין…)

  2. אכן, מלבד נקודה אחת שהפריעה לי בפוסט הקודם (שקראתי רק עכשיו), הדברים בהחלט במקומם – כמו בכל נושא טעון פוליטית, גם כאן קל להרבה אנשים להזיז את הדיון בעובדות הצידה.

    מה שהפריע לי הוא סעיף 8, בו טענת שאי אפשר להוכיח שההתחממות נובעת מזיהום הסביבה (מה שנכון), ולכן אין צורך להיכנס להיסטריה. גם אם הראיות נסיבתיות ולא חד-משמעיות, ההשלכות הן כה הרות משמעות, שעדיף לעשות מעשה, גם אם בדיעבד יתברר שאין בו צורך. עוד בעניין ההתחממות הגלובלית – ה-New Scientist פירסם בזמנו "מורה נבוכים" מצויין בקשר לויכוח העובדתי, בנסיון להבהיר שאכן יש סיבה לדאגה, על אף דברי המקטרגים.

    בעניין חוות עצים – ישנו לפחות מחקר אחד (בעניינו: פה ופה) שמצא שעצים ביערות צפון אמריקה מחממים את סביבתם במידה שיתכן וגוברת על תרומתם לקירור כדוה"א דרך נעילת פחמן. בהחלט מעניין, וגם עוד טיפה בים הראיות הסותרות.

  3. כמו בסיבוב הקודם, גם הפעם אני מסכים עם רוב מה שכתבת. והנקודה החשובה ביותר היא שלא חשוב מה אנחנו עושים או לא עושים, כל עוד לא נפסיק להתרבות העתיד קודר.

  4. בנוגע למחזור:

    חובב(נ)י הסביבה טוענים שיש צורך להקטין את רמות הפליטה של פחמן דו חמצני (ונניח לרגע לעובדה שזה לא משנה כלום). ברוב שיטות המחזור, יש להשקיע אנרגיה שפולטת לאטמוספירה יותר פד"ח מאשר ייצור מחומרי גלם ראשוניים (צריך לשנע את החומר המתמחזר, את האנשים, להפעיל מכונות נוספות להפיכה למצב של חומר גלם וכו'). אם כך, הרי שמחזור, פוגע בסביבה!

    אגב, גז החממה מספר אחד הוא אירוסול של מים שמקורו באוקיינוסים. אז אולי כדאי לייבש אותם?

    כפור, הסבר מה היא אותה נעילת פחמן שאתה מדבר עליה.

  5. "נעילת פחמן" היא ספיגה של פחמן (כפחמן דו חמצני או בצורות אחרות) על ידי צמחים, כך שהפחמן יוצא מהאטמוספירה ונשאר כלוא בגוף הצמח. התיאוריה היא שעל ידי גידול של יותר עצים, כמות הפחמן באטמוספירה פוחתת.

  6. אבים: א. ההנחה שלך היא שפליטת פחמן היא הבעיה הסביבתית היחידה. בפועל, יש בעיות רבות נוספות, שאת חלקן מיחזור מונע (העמסת פסולת על הסביבה, שחיקה של מאגרי חומרי הגלם). אם אנחנו רוצים לקיים דיון אינטליגנטי מבוסס עובדות – ונראה לי שזו המטרה הסופית של ר"ש – אנחנו צריכים להתייחס לכל ההיבטים של המיחזור ולא לצמצם אותו לפליטת פחמן.

    לגבי האירוסול של האוקיינוסים – זה היה קיים תמיד, ובכל זאת במאה האחרונה כדור הארץ מתחמם*. כך שהבעיה היא, כנראה, לא בגורם העיקרי אלא בהצטברות של גורמים נוספים.

    *בהנחה שהוא אכן מתחמם. אם הוא לא, אין שום בעיה עם האירוסול של האוקיינוסים, אבל זה ויכוח אחר לגמרי.

  7. לא שאני מבין גדול בסביבה אבל הפוסט ההוא (שקראתי מזמן) וגם זה נראים לי שקולים והגיוניים וחשובים (ומעניינים).

  8. דרומי, העובדות לגבי התחממות כדור הארץ הן מוגזמות . ע"פ הנתונים (אצלי יש רשימת מקורות) ההתחממות במאה וחמישים שנה האחרונות היא בסדר גודל של מעלה אחת (ויש חילוקים דיעות לגבי איך מודדים). אם מסתכלים נקודתית (כי מזג אויר הוא לא גלובלי) אז יש מקומות בהם הטמפרטורה ירדה או שעלתה בשיעור של סטיית תקן. הקרחונים נמסים כבר 6000 שנה כך שקשה לייחס פעילות אנושית לעובדת ההמסה.

    אני נתתי נקודה לסתירת ההגיון שבמחזור. כל מה שמעבר בטל ברגע שנוצר הפרדוקס. שחיקה של מאגרי חומר הגלם? איזה חומר גלם? אי אפשר להכליל. העמסה על הסביבה? אני צריך עובדות.

    האירוסול של האוקיינוסים מהווה את רובו המכריע של גז החממה (אני לא זוכר את המספר המדויק אבל הוא מעל 90%) על פני הכדור הזה. ארוסול מעשה ידי אדם הוא זניח בכמותו ולכן ההשפעה שלו אפסית (שוב, נקודתית במקומות מסוימים ההשפעה שונה אבל אילו השפעות מקומיות-אני מכיר את החומר לגבי רמת חובב למשל וברור ששם יש יותר זיהום באופן יחסי באופן נקודתי. בזה ברור שצריך לטפל!).

    הנה מצאתי משהו מעניין: http://www.jonesreport.com/articles/031007_crichton.html

  9. אבים: עבר זמנו של הנסיון להציג את התחממות כדור הארץ כקוריוז של כמה מדענים מטורפים. נכון, מדובר בנושא שנמצא במחלוקת מדעית. נכון גם שרוב הקלימטולוגים נמצאים דווקא בצד שסבור שכדור הארץ כן מתחמם, ושהגורם להתחממות הזו הוא כן הפעילות של האדם.

    אבל כל זה לא רלוונטי למה שאמרתי. אם אנחנו מחזיקים בעמדה שאין התחממות, הרי ששאלת גז החממה הופכת ללא רלוונטית. אם אנחנו מחזיקים בעמדה שאומרת שיש התחממות, העובדה שהאירוסול של האוקיינוסים הוא גז החממה המרכזי לא חשובה בכלל, כי מה שמעניין אותנו זה לא הרכב גזי החממה, אלא השינוי בהרכב הזה, שגורם לשינוי אקלימי.

    רוצה עובדות לגבי העמסה על הסביבה? אפשר להתחיל כאן.

    אם תמחזר שקיות ניילון, תמנע היווצרות של מרקים כאלה.

    גם על מה שצפוי לקרות למאגרי הנפט העולמיים – מהם, להזכירך, מכינים שקיות ניילון – אין הרבה ויכוח.

  10. דרומי-אני חושב שהתבלבלת קצת- התיאוריה בדבר התחממות כדור הארץ היא השלטת היום. כשאני הייתי נער דוקא דיברו על התקררות ועידן קרח שמתקרב וזאת על סמך אותם נתונים ממש. אז מה נשתנה? וזה שרוב הקלימטולוגים (שהוא לא בדיוק מופת למדע מדויק, להזכירך) חושבים שיש התחממות לא עושה אותם צודקים. גם אם יש התחממות לכאורה, הרי שעליה של פחות ממעלת צלזיוס בממוצע עולמי במאה וחמישים השנים האחרונות יכולה להיחשב במקרה הטוב, סטיית תקן .

    השינוי בהרכב גזי החממה מבחינת גזי פליטה מעשי אדם הוא זניח ביחס לכמות הכוללת ולכן ההשפעה זניחה וזאת מראים גם מחקרים. איך למשל תסביר את העובדה שבין 1945 לערך ל1975 היתה ירידה בממוצע הטמפרטורות העולמי ולעומת זאת חלה עליה בפליטת פחמן דו חמצני? הרי זו סתירה של התיאוריה.

    התיאוריה היותר טובה לדעתי ולדעת רבים היא הקשר לפעילות השמשית.

    אני מכיר את העובדות על עומס סביבתי אבל אין לכך קשר למחזור אלא לשימוש בחומרי גלם אחרים (יש לדוגמה שקיות "ניילון" מתכלות אבל לא משתמשים בהן). מחזור היא לא בהכרח הדרך הנכונה ללכת בה.

  11. קלימטולוגים לא מבינים על מה הם מדברים, אבל אתה הסתכלת על הסטטיסטיקות של האקלים והבנת שאין התחממות.

    הבנתי אותך.

  12. עד תקופת הרנסאנס, כל המלומדים היו בטוחים שהארץ שטוחה עד שבא אחד, קופרניקוס והראה שהארץ היא כדור.

    מוסר השכל: זה שיש רוב לדיעה מסוימת לא עושה אותה נכונה בהכרח.

    תחום הלימוד שלי (אקולוגיה) לפחות היה תחום מדעי שמשיק לחלק מהנושאים עליהם מדובר בדיון הזה. אני מעריך שיש לי קצת יותר כלי עבודה לשיפוט. לפחות מולך.

    מוסר השכל 2: הפוסל, במומו פוסל.

    מעניין שלא רק אני הבנתי שיש בעיה. יש רשימה ארוכה של אנשים עם יותר ידע וכלים מדעיים שהגיעו למסקנה הזו. אולי גם הם לא מבינים כלום?

    מוסר השכל 3: הדיון נגמר כשמתחילה ההתקפה האישית.

  13. אז אתה מבקש ממני לפסול את הדעה המקובלת בין הקלימטולוגים, ולקבל את דעתך בגלל שלמדת אקולוגיה?

    אני בכוונה לא נכנס לוויכוח הענייני. נכנסתי אליו פעם אחת בעבר. קראתי לעומק דעות לכאן ולכאן. השתכנעתי לצד אחד. אפשר לפתוח את הסיפור מחדש, אבל לא נראה לי שזה יועיל למי מאיתנו.

    בכל מקרה, היומרה שלך לפסול את הדעה המדעית המקובלת כ'חובבנית' נראית לי קצת מוגזמת.

  14. הביטוי חובב(נ)י הסביבה לא היה כלפי מדענים אלא כלפי אנשים לא טכניים שמתיימרים (בטח הרבה יותר ממני). איפה לכל הרוחות ראית שהתייחסתי אל הקלימטולוגים כחובבניים?

    אז קראת. נו יופי. אני שמח בשבילך. עדיין, לא הצלחת להביא טיעונים כנגד מה שאני או ר"ש העלינו (מלבד מאמר בויקיפדיה על שקיות הזבל שצפות באוקיינוס). היומרה שלך לקדש את הדיעה הרווחת יש בה משום פשיזם חשיבתי.

    העליתי את סעיף ההשכלה רק משום שהתחלת לתקוף. צר לי, אבל מותר לכל אחד להביע את דעתו גם אם היא מאוד לא פופולרית. הדיעה שלי לפחות מבוססת על כלי עבודה מדעיים שנרכשו בתחום מקביל לנושא הדיון. ראה את רשימת ה"יומרנים" שבתגובה הקודמת שלי.

    בכל מקרה, היומרה שלך לפסול דיעות אחרות נראית לי מוגזמת.

  15. אתה באמת מצפה שאני אביא לך עכשיו קישורים שמוכיחים שההתחממות כדור הארץ היא תוצאה של זיהום? זה מאוד פשוט, אבל חסר טעם. שנינו מכירים את הדיון, שנינו תפסנו בו צד, ולהתחיל לנהל אותו עכשיו מחדש לא יוביל לשום מקום.

    ברור גם שאין לי כלים להכריע, על סמך קריאה חובבנית, בין שני המחנות – למרות שהטיעונים של צד אחד נראים לי משכנעים יותר.

    הטענה שלי היא פשוטה – אם רוב מכריע של המדענים סבור שאנחנו צריכים לשנות את הדרך שבה אנחנו מתנהגים כדי למנוע קטסטרופה עתידית, אני מעדיף להאמין לו ולא למיעוט הקטן שטוען שבעצם הכל בסדר ואנחנו סתם בהיסטריה.

    קלימטולוגיה אכן לא למדתי, אבל קבלת החלטות כן. אחד הכללים הבסיסיים הוא ששני השיקולים שצריך לקחת בחשבון בעת בחירה בין שתי אפשרויות לנוכח אי ודאות הם הסיכוי שכל אחת מהתוצאות תתממש, והסיכון הגלום בכל פעולה לא נכונה.

    אם אני לוקח בחשבון סבירות גבוהה יותר של התרחשות התחממות (בגלל הקונצנזוס המדעי) ומכפיל את זה בתחזיות הקודרות, ברור לי שזה עדיף על הסיכוי הקטן ביחס שאני אעכב בכך-וכך את ההתפתחות הכלכלית העולמית.

  16. אני מציע להפסיק את הויכוח הזה, נדמה לי שאנחנו לא מתקדמים לשום מקום. לי אישית אין ספק שיש שינויים אקלימיים, יש לי ספק מסוים בעניין הגורמים לשינוי, והרבה ספק בעניין הפעולות שנוקטים כדי לשנות את המצב. אני מתכנן להמשיך לפוסט בנושא Global Dimming – הכינו את תגובותיכם המלומדות.

  17. שלום לרואה השחורות,

    זה נשמע נורא ברור לך איפה הפעילויות הירוקות פוגעות בנו, אבל חוץ מהגבלת הילודה (וגם זה בגלל מחקר שקראת איפשהוא) לא באמת נתת פיתרון.

    זה בדיוק מה שכל קוטר עושה, לקטר על כמה זה לא טוב וזה לא טוב, לשבת בבית ולקרוא מחקרים שונים שקראת מואחרים ואז לכתוב עליהם מבלי באמת לחשוב על פיתרון, איך אומר, זה קצת יומרני… לבוא ולתת את אשר על ליבך רלוונטי אם אתה מוצא תחליף, אז יאללה, או שתגייס כספים למחקר חדש, או שתמצא פיתרון מקורי אחר,כי לשבת ולדבר על מה לא טוב זה גם סבתא שלי עושה..

  18. אוקיי, אז כמו כל קוטר, גם את באה לכאן ומקטרת. מה שהורס אותי זה שלמרות שיש הוכחות שפעילות מיחזור פוגעת בסביבה, אנשים מעדיפים להמשיך בה, כי זה גורם להם להרגיש טוב. אז אם אתה עושה דברים רק כי זה גורם לך להרגיש טוב, ולא אכפת לך מהנזקים שזה גורם, הרשי לי להמליץ לך על הרואין.

  19. בעוד שאני מסכים עם ההנחות לגבי איכות הסביבה, אני נאלץ לחלוק עליך (ומקורותיך) לגבי חוסר היכולת להאכיל את האוכלוסיה. הטענה הזו הועלתה בזמנו ע"י מלתוס (אחד ממקורות ההשראה של דארווין) והוכחה לאורך הזמן מאז כשגויה. ההתקדמות הטכנולוגית איפשרה גידול מהיר יותר במקורות המזון מהגידול האקספוננציאלי באוכלוסיה (למעשה משיקולים אבולוציוניים אפשר להוכיח שהאוכלוסיה תגדל בטווח הארוך לא רק כאקספוננט חזק, אלא אף יותר מזה, עם הירידה בגיל תחילת הפוריות ומעבר ללידות מרובות עוברים). כבר היום היכולות שלנו מאפשרות להאכיל הרבה מעבר לאוכלוסיית כדור הארץ, בעלות של שעת עבודה בשכר מינימום אפשר להאכיל משפחה שלמה ליום שלם (בערך שני קילו פסטה וכמה עשרות ליטרים של מים ב19 ש"ח). החלק באוכלוסיה שעוסק בחקלאות נמצא בירידה מתמדת והיום מהווה חלק זניח מהאוכלוסיה, במקביל שטחים רבים אינם מנוצלים לחקלאות משיקולים סביבתיים. כמו כן הנדסה גנטית תאפשר ניצול של שטחים שכיום אינם בשימוש לחקלאות (גנים לעמידות).

    מכל מקום, כל נסיון להגביל את האוכלוסיה ינחל כישלון לאורך זמן, זו פשוט ברירה טבעית. מצד שני, עד שהאוכלוסיה תגיע למימדים מאיימים (מדובר במאות מיליארדים כנראה, ביבשות כדור הארץ יש כ40 איש לקמ"ר, זה אומר אדם לכל 25 דונם) תעבור עוד לפחות מאה (בתסריט פסימי), התהפוכות המדעיות של המאה הקרובה הופכות את הדיון בכלים של היום ללא רלוונטי.

  20. הטענה הזו מעניינת, אבל בסרטון שקישרתי אליו נטענת טענה הפוכה, והטוען הוא איש מכובד שיש לדבריו משקל. אשמח אם תוכל לפנות חצי שעה ולראות את הסרטון, ואז נוכל לדון על זה.

  21. ראיתי את הסרטון, בחלק שתים הוא מעלה טענה (שגם היא מהווה למעשה מיחזור של טענה דומה שהשמיע דארווין לגבי פילים כדוגמה לצורך באיזון ע"י ברירה טבעית בכל אוכלוסיה) שקצב גידול אקספוננציאלי לא יתכן לאורך זמן, מחמת מיעוט המשאבים. הוא עושה בשכל כשהוא מביט על שטח כדור הארץ והמסה שלו כמשאב מגביל, היות ומזון הוא כבר לא משאב מגביל עבורנו. אבל פרק הזמן שדרוש כדי להגיע לגבולות המשאב הזה חורג בהרבה מתקופת חייו של כל אדם עד כה, ולאור התהפוכות המדעיות, בכלל לא בטוח שהמגבלה הזו תישאר שם לכשנגיע לנקודה הזו. למשל, לפני מאה שנה יכלנו לכל היותר לכתוב על נוכחות אנושית בחלל, לפני שישים שנה האובייקט המלאכותי הראשון נכנס למסלול, היום יש נוכחות אנושית קבועה בחלל (תחנת החלל הבינלאומית). מאות שנים נשמע לי פרק זמן מאוד סביר להגיע לרמה בה נוכל לקיים נוכחות אנושית שמתחזקת את עצמה בחלל. לגבי אנרגיה (חלק גדול מאוד אצלו), גם אם אני מקבל את הטענות (למרות שיתכן גידול אקספוננציאלי ביכולת לגלות משאבים חדשים כתוצאה מטכנולוגיה), בעיית האנרגיה היא בעיקר תפיסתית. אנגריה גרעינית למשל כן יכולה לתחזק את הצרכים שלנו אל מעבר לפרק הזמן הדרוש כדי לפתח כורי היתוך (כבר בונים גרסה נסיונית בצרפת, הערכות הן של עשרות שנים עד להבשלת הטכנולוגיה). כמובן שאפשר לקחת את זה צעד קדימה, גידול אקספוננציאלי יגיע מהר מאוד (יחסית) לכל מספר שרק תרצה, גם המסה הכוללת של היקום תהיה קטנה יחסית תוך עשרות או מאות אלפי שנים, הרף עין אבולוציוני. זה פשוט לא נראה לי נושא שדחוף לי לפתור עכשיו, רוב הבעיות שהוא מזכיר לא יצוצו במהלך חיי או חיי ילדי, כאשר הפתרונות שלהם (וכאמור אי אפשר לרסן את הילודה) יבואו מכיוונים שאני לא יכול לחזות מכאן.

  22. הצרה שאתה עושה "סלט" מהמון דברים.

    לדוגמה – גז החממה העיקרי הוא מים – נכון טכנית, אבל טענה כזו מעידה על חוסר הבנה של הנושא. הסבר אפשר למצוא באתר המצויין realclimate

    http://www.realclimate.org/index.php?p=142

    יש כמה משאבים מגבילים ולא אחד – שטח, מזון, דלק, זרם האנרגיה הסולארית, מים, יכולת התחדשות אקולוגית ועוד. לכן טענות כמו "ככל שעולה הביקוש לעצים ממקור זה, כך מתרחב שטח החוות" הוא שגוי – כי הוא מניח שחוות חקלאיות הן ללא טביעת רגל אקולוגית (גידול חוות חקלאיות הוא הגורם המרכזי בהרס יערות עד , יערות גשם וסביבות חקלאיות אחרות).

    טענות איש קש -כמו לדוגמה זה לקחת טענה של חלק מהאנשים, להגיד שהטנעה הזאת היא של ציבור שלם, ואז לתקוף את הציבור הזה. כך לדוגמה ירוקים רציניים לא מדברים על מכונית חשמלית, על כלכלת מימן ולהרבה יש בעיות גם עם מחזור.

    תסתכל לדוגמה בסיפור של החפצים – גם תוקף את הפטיש של מחזור אבל מנקודה אחרת – מחזור זה לא מספיק.

    כורים גרעיניים – כמה אנרגיה לוקח לכרות את האורניום? לבנות כור גרעיני? כמה אנרגיה לוקח לאפסן את הפסולת באתר בטוח? כמה זמן מחזיק כור גרעיני עד שאי אפשר להשתמש בו? כמה אנרגיה לוקח כדי לנקות כור גרעיני ישן? כשמחשבים את כל זה רואים לפעמים שהכור הגרעיני (ביקוע) לוקח יותר אנרגיה ממה שהוא מפיק (הוא מסובסד מכלכלת הנפט). מלבד זאת – כמות האורניום במונחי אנרגיה היא יחסית קטנה – עם הבניה של עוד אלפי כורים (הכמות שצריך כדי לאזן את הספד האנריגה מירידת הנפט) – זה יספיק לעשור או שניים, ואז תהיה תקוע בדיוק באותו המקום, עם הרבה מאוד כורים גרעיניים ופסולת גריענית שצריך לטפל בהם ולשמור עליהם במיליוני השנים הבאות.

    יותר מידי אוכלוסיה – טיעון נכון (גם אם הנימוקים לא מדוייקים בכלל). אבל הנזק הסביבתי הוא מכפלה של נזק אישי ממוצע* מספר האנשים. ככה שצריך לעשות את שני הדברים – להקטין ולייצב אוכלוסיה וגם להקטין נזק אישי על ידי הקטנת צריכה ועל ידי מעבר ליצור וצריכה בצורות מקיימות יותר (על פי עקרונות מעריסה לעריסה, או "המהפכה התעשיית הבאה").

    ביורן לומבורג. הוא אדם דמגוגי לדעתי. הוא מיישם היגיון של חשיבה כלכלית על בעיות סביבה, ושם בדיוק הטעת שלו (למרבה הצער הוא לא מבין בכלכלה, והוא לא מבין בסביבה ) – ניתוח שולי (הבסיס לכלים שהוא מפעיל) לא מתאים למערכות מורכבות – שיש להם התנהגות לא לינארית. ניתוח של עלות-מחיר לא מתאים במקומות שבהם העלות או המחיר יכולים להשתנות באופן מעריכי – ניתוח של מחירים הוא תמיד דבר מקומי. יש עם זה עוד 6-7 בעיות תאורטיות ברורות (כמו אי הופכיות בזמן, שיקולי אנרגיה ועוד) – שבהם הניתוח שלו פשוט דפוק.

    עוד הסבר מדוע ניתוח כלכלי אלסטייל לומבורג לבעיות סביבה הוא בעייתי – הניתוח הכלכלי מניח מראש שהייצור תמיד קיים – כלומר שהסביבה הטבעית היא דבר שבני האדם בוחרים בקיומו (על פני ערכים או "מוצרים" אחרים כמו נופש , מכוניות או בתי מלון). עוד על זה כאן וכאן

    כיום כבר אין גידול מערכי באכלוסיה – היא עדיין עולה אבל בקצב יורד.

    העומס הסביבתי עם זאת עדיין גדל – בגלל שהצריכה לנפש עולה, והאולכוסיה בכל זאת עולה.

    הרבה ממה שאתה כותב כאן היה מקבל תשובות מחיפוש במקורות סביבתיים יותר רציניים – שעוסקים באנרגיה (ושיא תפוקת נפט), טביעת רגל אקולוגית, אובדן מינים ועוד. לדוגמה גבולות לצמיחה

    לדוגמה ספינת החלל כדור הארץ

    ההמלצות של "גבולות לצמיחה" ושל "המהפכה התעשייתית הבאה" ושל "פרמקלצ'ר" נראות לי הרבה יותר הגיונייות מאשר ההמלצות של לומברג (שמפעיל כלים לא נכונים של תעדוף – כאילו בעית סביבה הן החלטות דומות להחלטות תעדוף של מנות במסעדה – במסעדה אין חשיבות לסדר יציאת המנות או לקצב בו דברים מתרחשים – במערכות מורכבות אלה שאלות קריטיות).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *