איים אבודים: ביקיני

פרויקט איים אבודים: פוסטים על איים רחוקים, נשכחים, אקזוטיים, קרים, חמים, מיושבים או לא. העיקר שיהיה נידח.

אי-שם באזור המזרחי של מיקרונזיה, נמצאת הרפובליקה של איי מרשל. היא כוללת חמישה איים בודדים ועוד 29 אטולים (איי אלמוגים). בזמן מלחמת העולם השניה כבשו האמריקאים את האיים מידי יפן, ופרשו את חסותם עליהם (הרפובליקה הפכה עצמאית מאוחר יותר). אבל חסות לא באה חינם, וכאן מתחיל סיפורו העצוב של אטול ביקיני.

Coral reef at Bikini atoll

כבר עם תום המלחמה החלה ארה"ב בניסויים גרעיניים, במטרה לשמור על יתרונם בתחום – שחס וחלילה הקומוניסטים לא ישיגו אותם. ביקיני היה הבחירה הטובה ביותר: רחוק משאר האיים באזור, רחוק מנתיבי שיט ותעופה. בינואר 1946 פנה מושל איי מרשל לתושבי האי ביקיני (אחד מתוך 23 איונים המרכיבים את האטול), ושאל אם הם מוכנים להתפנות זמנית, "לטובת האנושות כולה וכדי להביא קץ לכל המלחמות". מלך האי הסכים ואמר: "נלך כשאנו מאמינים שהכל בידי האל."

אבל הצי העביר אותם לאטול קטן פי ששה, עם מעט מדי עצי קוקוס ודגים בלגונה. אחרי כמה שבועות הם התחילו לסבול מרעב ומהרעלות בגלל דגים לא ראויים למאכל. אז זה כבר היה מאוחר: שתי פצצות גרעיניות הופעלו והאי, למרות שנראה שלם, היה בלתי ראוי למגורים. למרות זאת, תושבי ביקיני המשיכו לגווע ברעב; בעזרת הצי, הם החלו לבנות כפר על אי חדש – רק כדי שתושבים מאי אחר ישוכנו שם; ורק אחרי שנתיים וחצי הגיעו לאי קילי, וגם בו חיו בתנאי די קשים.

ענן הפטריה בניסוי Castle Bravoבינתיים עסק הצי האמריקאי בהפצצה שיטתית של אטול ביקיני. בין השנים 46-58 פוצצו שם 23 פצצות גרעיניות. ב-1 במארס 1954 הופעלה שם הפצצה המכונה Castle Bravo – פצצת המימן הראשונה, שגרמה לפיצוץ גדול הרבה יותר מהצפוי ולזיהום רדיואקטיבי חמור, שהגיע גם לאיים סמוכים. הפיצוץ פער מכתש ענק באטול, שנראה היום בבירור בתמונות לוויין.

כיום מותר לבקר באטול, ואף לאכול מאגוזי הקוקוס ופרי עץ הלחם שגדלים על האיים, אך מגורי קבע אסורים, בגלל ההשפעה המצטברת של הנשורת בקרקע, במי השתיה ובדגה. הלגונה שבמרכז האטול עמוסה כלי שיט טבועים (חלק מהניסויים הגרעיניים בדקו את השפעת הפצצה על ספינות), וזהו אתר צלילה פופולרי. ארה"ב ממשיכה לשלם פיצויים לבני האיים שפונו מביתם בתחבולות, ולאלה שנפגעו כתוצאה מהניסויים. ביקיני נותר – בינתיים – אי אבוד.

תמונת לווין

3 תגובות בנושא “איים אבודים: ביקיני”

  1. ואם אני לא טועה זהו גם מקור שמו של בגד הים המפורסם ביקיני. משום מה הניסויים הגרעיניים היוו נופך סקסי שמפרסמים אהבו

  2. מעניין מאוד. בכלל, רעיון האיים האבודים הוא מצויין.

    רק תיזהר – בקצב כזה של פוסטים אוטוטו נגמרים לך האיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *