הפרענקים העליזים

עכשיו כשציפי ליבני היא יו"ר קדימה, ושאול מופז (מי?) הסתלק בבושת פנים, אפשר לדון לרגע בניסיון הפתטי שלו לגייס לטובתו את השד העדתי הקשיש. מישהו שאולי שייך למטה ליבני השתמש בביטוי "כל הצ'חצ'חים הלכו למופז", אחר-כך אותו מישהו אלמוני שודרג ל-"בכיר", והידיעה שודרה בשמחה בכל אמצעי התקשורת. העניין הזה מייד שולב במאמץ ההסברתי של מופז, כשכל תומכיו מתקשרים מייד לכל תחנות הרדיו ומבקשים להתראיין בעניין הזה, כדי לחלוב אותו עד טיפת הרעל האחרונה.

האם עדיין יש בכוחה של המילה הזו לשנות תוצאות של בחירות? ואולי ממילא מי שמקבלים החלטות לפי עדה, כבר נמצאו במחנה מופז? או שהמילה כבר גוייסה לכל מאבק פוליטי בשלושים השנים האחרונות, ואיבדה את משמעותה?

כדי לבדוק את העניין הזה, אני פונה לבדוק את גורלה של מילת-גנאי מזוהמת משפה אחרת: המילה "fag", כקיצור של "faggot". המקור שלה לא לגמרי ברור, אבל ידוע שכבר כמאה שנה היא משמשת בארה"ב כינוי מעליב להומוסקסואלים ולגברים בעלי "התנהגות נשית". אלא שבשנים האחרונות, המילה אומצה על ידי הומוסקסואלים רבים, המכנים זה את זה "fag"; זה דומה לאימוץ המילה "nigger" על ידי שחורים, ולשלל מילות הגנאי לתאור גיקים.

זה לא מסתיים שם. באתר 4chan, כבשן התרבות האינטרנטית, שם הכל רץ הרבה יותר מהר, המילה fag קיבלה מזמן משמעות שונה. הכל החל ברצון להעליב את ה-"פרוותיים", ובניסיון להקביל את הפטיש המוזר שלהם להומוסקסואליות. כך נוצרה המילה furfag. באותו הליך מואץ שמאפיין את 4chan, הם אימצו את המילה, והשתמשו בה לתאר את עצמם. אבל המילה אומצה במהירות הבזק על ידי אחרים: בתחילה כדי לתאר מישהו בצורה מעליבה, ומייד היא מאומצת על ידי מושא העלבון ומאבדת את משמעותה המעליבה. כך נוצרו מילים כמו eurofag – אירופאי; christfag – נוצרי מאמין; newfag – משתמש חדש שאינו מכיר את החוקים הפנימיים (המסובכים) של האתר (מקביל במידה מסוימת ל-noob). ראיתי גם מישהו שמתייחס לעצמו במילה straightfag – כלומר הטרוסקסואל!

זה לא חדש שהעלבון של אתמול הוא מילה פשוטה היום. הארי הודיני, מלבד היותו הקוסם הידוע בהיסטוריה, אהב לחשוף את הטריקים של מרפאי-אליל וטוענים לכוחות על טבעיים סטייל אורי גלר. הוא כינה את מעשיהם במילה "humbug" – אז מילה בלתי נעימה, מהסוג שלא נוהגים לכתוב בעיתון; היום, מילה ארכאית שספק אם מישהו מייחס לה משמעות כלשהי. כשהצמד פן וטלר יצר תכנית טלויזיה, שעסקה בחשיפה של אותו סוג של רמאים, הם רצו לקרוא לה humbug – אבל ההצעה נפלה, כיוון שאיש אינו מבין את הכוונה. הם בחרו במקבילה המודרנית של אותה מילה: bullshit. מן הסתם, בעוד חמישים שנה המילה תישמע פרובינציאלית ומיושנת. זה טבעה של שפה חיה.

גם המילה צ'חצ'חים – פעם ביטוי להתנשאות וזלזול (מקובל שמקורה בצלילי ח ו-צ' שבלטו באזני מי שלא דיברו מרוקאית) – כבר איבדה את האפקט שהיה לה פעם. היא שורדת רק בגלל פוליטיקאים ברמות כאלה ואחרות, שמפיקים תועלת משנאה בין-עדתית והנצחה של הפרדה אידיוטית שאין לה תוחלת. למרבה הצער, לישראלי הממוצע אין מספיק חוש הומור בשביל לאמץ עלבון ולנטרל את עוקצו – אך לא הכל אבוד. אני מציע להעניק למילה משמעות חדשה: צ'חצ'ח הוא מי שלמילה צ'חצ'ח עדיין יש את אותה משמעות ישנה בעיניו, בלי קשר אם הוא המעליב או הנעלב, המזרחי או האשכנזי, האזרח התמים או הפוליטיקאי הנצלן. לפי משמעות זו, יכול להיות ש"כל הצ'חצ'חים הלכו למופז". אבל אני לא לגמרי בטוח.

11 תגובות בנושא “הפרענקים העליזים”

  1. אפשר להסביר את זה בקלות. זקני האשכנזים נפגשים פעם בחודש וזוממים להשתלט על העולם. בישיבות האלה הם גם מחליטים מי יהיה ראש הממשלה, מי יהיה נשיא ארצות הברית, ומי ינצח ב-"האח הגדול".

    ברצינות, מה זאת אומרת "עד היום לא היה"? יש איזו דרישה מינימלית? מכסה שלפיה עד היום כבר היו צריכים להיות שלושה או עשרה? תצביע למועמד מזרחי, אז הוא יהיה ראש ממשלה. אבל אם אתה מצביע למועמדים לפי העדה שלהם, ולא לפי הכישורים שלהם, אז זה גם מה שתקבל.

    כמו כן, אתה גזען. ברכותי.

  2. אזרח – זה בגלל שבלשכת ראש הממשלה יש שטיח יוקרתי וידוע שמזרחים לא יודעים להשתמש בשירותים. מהות התשובה כמהות השאלה.

    ובקשר ל4C, אני אישית כבר שאלתי מה דיני אם אני משתמש הומו. הצעתי היתה FAGFAG. אני לא זוכר את התשובה שאנונ נתן, אבל הנושא רץ מהר לעמוד 10.

  3. אוקיי אנשים, תירגעו.

    הבעיה כאן היא שיש לא מעט אנשים שחושבים ש-"מזרחי" זה תכונה רלוונטית (לטוב או לרע) אצל ראש ממשלה. למה לא בודקים אם הוא אוהב מדע בדיוני? עוד לא היה לנו ראש ממשלה כזה. אולי ראש ממשלה ששונא לאכול דייסה? אולי ראש ממשלה שאוסף בולים?

    התכונות האלה פשוט לא רלוונטיות. כנ"ל מידת 'מזרחיותו' של אדם. ומי שחושב שהיותו של אדם מזרחי היא תכונה מכריעה, הוא גזען. פשוט אין מילה אחרת.

    (רועי – התשובה לשאלתך היא כמובן gayfag).

  4. ר"ש יש לך עכשיו וויכוח עם כל סוציולוג מאז שנות השבעים.

    גם אני חושב שאין קשר בין אי אפליה לצדק חברתי, אבל אני אשכנזי שנולד בקיבוץ אז מה אני יודע.

    יש כאן שיחה יפה של אוון סיאט, ולמרות שאני לא מסכים עם העמדה הפוליטית שלו בחלק מהדברים, אבל יש לו כמה שורות מעניינות על השמאל החדש שהוא המקור של העמדה הזאת.

    http://www.youtube.com/watch?v=eaE98w1KZ-c

  5. הפלת עלי סרטון של 48 דקות ככה באמצע היום. ולא רק זה, האיש ממחזר את התעמולה הרפובלקנית הסטנדרטית, ואני מתקשה להבין למה מישהו ירצה לשמוע אותו. האירוע שבו הוא מדבר, של The Heritage Foundation, הוא ארוע שמיועד לקהל השמרני-נוצרי-מיליונר שאוהב להתלונן על איך גונבים לו את המדינה, שיודע שבוש הוא נשיא גרוע, אבל בחיים לא יצביע לדמוקרטים כי הם "ליברלים" וסוציאליסטים וקומוניסטים.

    וחוץ מהבעיה האמיתית שיש לי עם סוציולוגים (המדע שלהם גרוע והם לא עושים דבר כדי לשפר אותו), אני אומר: אנשים מתלוננים שהם מופלים לרעה בגלל גזענות, והפתרון שלהם לבעיה הוא עוד גזענות. זה מחליא ומטופש, ולא פותר כלום.

  6. נכון שיש חולשה פוליטית לסרטון הזה, אבל היא לא מבטלת את הדברים הנכונים שהוא אומר לגבי מקורות החשיבה של הליברלים ה"חדשים", וזה קשור באופן ישיר לסיבה מדוע גזענות נתפסת כפתרון לגזענות.

    יש כאן למעשה שני מודלים או תפיסות של צדק, או אם נפרוט את זה-תפיסות של פתרונות חברתיים.

    1.הגישה שאני נוקט בה-שמזהה צדק עם פתרון פרקטי של בעיה, עם מעשיות וריאליות, וההבנה שהיציבות והשלמות החברתית חשובה יותר ממושגים ערטילאיים של צדק.

    2.גישת הצדק החברתי, שניזונה לדעתי בדיוק מהציצי הנבול של השמאל החדש, שרואה בפתרון צודק של בעיה חברתית מושגים ילדותיים ונאיביים של "צדק" ו"מה שנכון".

    על כן מתוך הגישה השנייה אפשר לקרוא לאחת המדינות הכי מתקדמות בעולם(ישראל) מבחינת זכויות האישה- חברה שובניסטית.

    ועל כן הצדק בשמאל החדש לבעיית הגזענות במדינת ישראל, מבית מדרשה של "הקשת הדמוקרטית", היא גזענות הפוכה למשל של שלילת זכוויות הקרקע מהקיבוצים, או ההגנה על העבריין הציבורי המורשע אריה דרעי בריצה שלו לראשות בירת המדינה.

    אני חושב אישית שהגישה מבוססת הצדק היא הרסנית לא רק לחברה שלה היא מנסה להציע את אותם פתרונות, אלא גם לאותם אנשים שהם עצמם מושאי אותו צדק.

  7. טוב, אני מסכים עם זה, חוץ מאשר הכינוי "השמאל החדש". זה יוצר תחושה שהגישה הזו מחליפה את השמאל הקודם, בעוד שלדעתי היא נישתית ופופוליסטית, מונעת מרגשי נקם, ולא תצבור את תמיכת הרוב – מפני שהיא מתנגשת עם עקרונות השמאל "הישן".

    אפשר להשוות את זה, אגב, לדרישה של שחורים בארה"ב לקבל פיצוי על שנות העבדות, שאותו יממנו רק לבנים. ואם אלה לבנים שהגיעו לארה"ב אחרי תקופת העבדות, ואין להם קשר לעניין? זה לא משנה, כי הם "נהנים מהפירות", פשוט מפני שהם לבנים. זה מראה על גזענות – רגש ימני מסורתי – מתחבאת מאחורי תרוצים שמאלניים.

  8. אני אנסה להסביר בקצרה בלי חפירות מיותרות למה אני מכנה את השמאל החדש "חדש".

    הגישה המקובלת בפילוסופיה הפוליטית כפי שאני מכיר אותה מזהה את השמאל החדש עם המסורות בצרפת של אחרי מלחמת העולם השניה:דרידה, לוינס וכו'. זאת הסיבה העיקרית שהוא נקרא חדש-מכיוון שהייסוּד שלו קרוב יותר לזמן שלנו.

    יש כאלה שגם נוטים לקרוא להוגים של השמאל הזה "פוסט מודרניסטים", אבל זה ביטוי שיש לו משמעויות כל כך סותרות ורחבות אצל כל כך הרבה אנשים, שאני לפעמים מתפלא שהוא לא נכחד כבר בברירה הטבעית של ביטויים לא מוצלחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *