שיעור באמונה

אחרי שבפוסט הקודם התפתח, רחמנא ליצלן, דיון ענייני על סיבות לקיום מצוות אצל חילונים, ורצונם (או אי-רצונם) של אתאיסטים להשפיע על מאמינים, נתקלתי באיזכור שסרטון הרימונים של האחים קינן מופיע באתר "כיפה". מן הסתם התכוון העורך להעלות סרטון הומוריסטי בעל הקשר לחג הסוכות, אבל המגיבים, כך נראה, קיבלו את זה קשה.

חלק מהם נעלבו: "לא היה להם מה לעשות???" שאלה הילה בתגובה 4, והמגיב קובי התריס כי מה שעשו זה "ביטול תורה". לאפיקורסים שבינינו אזכיר, שביטול תורה זה כשאתה עוסק בכל דבר שאינו לימוד תורה או לכל הפחות לשם שמיים. כנראה שהמגיב קובי לא ממש הפנים מה זה חילוני ומה הוא עושה כל היום. מגיבים אחרים קיבלו את הסרטון בשעשוע, עם תגובות ה-"גדוווול" הצפויות. היו גם כמה מגיבים אפולוגטים שטענו שזה לא כתוב בשום מקום שלרימון יש 613 גרעינים בדיוק.

אבל כמה מהמגיבים, וזה החלק המעניין (אותי לפחות), סירבו בתוקף להאמין למראה עיניהם. לדוגמה המגיב "יהונתן" בתגובה 18, שמצד אחד טוען שהוא ספר ויצא לו בדיוק 613, ומצד שני טוען שלספור זה בכלל אפיקורסיות והכל תלוי בגישה. כנראה שליהונתן יש רימונים קוואנטיים: יש בהם בדיוק 613 גרעינים, אלא אם סופרים אותם, ואז זה משתנה. גם יערה בתגובה 20 טוענת שאצלה יש תמיד 613 גרעינים בדיוק. והכי הרשימה אותי יעל בתגובה מספר 1:

ברימון שלנו היה בדיוק[…] לא ספרתי אבל אני מאמינה בכך באמונה שלמה

הרי לכם תמצית האמונה הדתית במשפט אחד. אין לה כלל צורך לדעת את העובדות – יש לה את האמונה, וזה מספיק לכל דבר ועניין. האמת האמונית של יהונתן עמוקה אפילו יותר: אם אתה בודק, אתה מקלקל; אז למה לבדוק בכלל?

זו, בעיני, הנקודה: האתאיסט רוצה להוכיח שהתנ"ך מלא סתירות ודברים בלתי אפשריים, ושבמקרה הטוב הוא אוסף של אגדות בעלות ערך היסטורי מוגבל. המאמין כלל לא מעוניין בעובדות והוכחות, הן פשוט לא רלוונטיות עבורו. הויכוח הזה מתנהל בספירות שונות. ואם כך הדבר, מה הטעם לנהל את הויכוח?

11 תגובות בנושא “שיעור באמונה”

  1. אולי אפשר לנסות להגיע למסקנה הזו מדיונים רציניים על אמונה, אבל במקרה הזה לא מדובר ביותר מהומור. הומור של דתיים שלא מובן פה משום מה.

    ולגופו של עניין, זה כל כך שטחי ולא רציני לחשוב שהדתיים מקבלים הכל בלי לשאול שאלות, שאני אפילו לא יודע איך להתמודד עם הטענה הזו.

    יצא לך פעם להכיר בן אדם דתי?

  2. "יצא לך פעם להכיר בן אדם דתי?" זה משפט שמרגיז אותי מאוד. כן, ב-4 השנים שביליתי בלימודים בבר-אילן יצא לי להכיר איזה בן אדם דתי או שניים.

    הפוסט הזה הוא לא ספר פילוסופי עב כרס שדן בטענות תאולוגיות שונות ומגיע למסקנות. זה פוסט שנובע מתסכול: אנשים, על סמך אמונתם, דוחים ראיות אמפיריות שמונחות לנגד עיניהם. במקרה הזה מדובר באמונה דתית, אבל זה בהחלט לא מוגבל לתחום הזה. לפעמים גם מדענים גדולים, כשהם נתקלים בהוכחה שהתאוריה שלהם שגויה, דוחים אותה רק מתוך שמרנות.

  3. בדיוק סיימתי לקרוא את ספרו המצוין של דוקינס, "יש אלוהים?" (במקור – The God Delusion). ספר מעולה, והתובנה הכי מוצלחת שהוא תרם לי היא שפנתאיזם הוא סוג "סקסי" יותר של אתאיזם, משולב בסקרנות מדעית. יש בזה משהו.

    אבל לענייננו – וגם עם הקשר לדוקינס: למרבה הצער, זה לא נכון שאנשים דתיים פשוט בוחרים באמונה ומפסיקים לשאול שאלות. רבים מהם כן מחפשים הוכחות לאמונה שלהם, או להיבטים מסוימים באמונה הזו – הבעיה היא שהם נוקטים בגישה מדעית כשהיא מתאימה להם, וזונחים אותה ברגע שהם נתקלים במשהו שסותר את אמונתם. ה"בריאתנות" המשוקצת היא פועל יוצא של הגישה הזו. אם לצטט את דוקינס באופן לא ישיר, אם הם היו סופרים ומוצאים שבכל רימון יש בדיוק 613 גרעינים, היו לא מעט דתיים שהיו עטים על זה כמוצאי שלל רב כ"הוכחה" ניצחת למשהו שהם מאמינים בו מלכתחילה (קצת כמו לירות תחילה את החץ ורק אז לצייר סביבו את המטרה). רק כשהדבר אינו נכון במובהק, הם בוחרים באופציה של "אבל אני מאמין ולכן אסור לי בכלל לשאול שאלות".

  4. אולי זה עניין של סמנטיקה, אבל אני חושב שאפשר לומר ששימוש במדע כשנוח לי, וזניחתו כשלא נוח לי, זה לא מדע בכלל. אפשר גם להביא כדוגמה את המגיבה באתר כיפה, ששלפה מהשרוול שמספר הגרעינים הממוצע ברימון הוא 613.

  5. גם אותי מצחיק שלפעמים חושבים שאין לי מושג מה זה דת, ושכנראה לא היו לי חברים דתיים שהסבירו לי את עיקרי אמונתם בשביל להאיר את עיני.

    מחברים דתיים שלי (שכולם דווקא בתחומים די מדעיים) הבנתי שהגישה שלהם היא כזו שיש מדע, ואמונה היא רמה אחת מעל – וזה משהו שהוא תמיד נכון, גם במדע כמו שאמרת.

    רק שמדענים מחליפים את האמונה שלהם אחרי שהוכיחו או הפריכו אותה, ודתיים מחפשים הסבר מדעי אחר, שיאשר את האמונה שלהם מחדש

    ובלי קשר: מה שעיצב את חוסר אמונתי הנוחכית, זה כמה שנות לימוד בביה"ס דתיים 🙂

  6. יכול להיות שאיפשהו דיברו על זה אז יכול להיות שפספסתי, אבל –

    זה שיש ברימון יותר מ631 גרעינים לא סותר את זה שעדיין יש בו 631 גרעינים.

  7. 1. יש גם רימונים עם פחות; ההערכה היא בין 200 ל-1000 גרעינים.

    2. זה 613, כמו תרי"ג.

    3. הגננת אמרה שזה בדיוק 613.

    וכשאתה כותב תגובה עם כתובת אימייל פיקטיבית, המערכת זורקת את התגובה שלך לספאם.

  8. אני חושב שגם אותי מעצבן משפט שמשתמע ממנו שדתיים (באשר הם?) לא מתעניינים בעובדות.

    במקרה הטוב, הייתי קורא לזה זלזול באינטליגנציה של דתיים.

  9. האם יש עובדות – לא פרשנות – שתומכות באמונה דתית? האם זה משנה לך בכלל – כלומר, לולא העובדות האלה (אם קיימות), לא היית מאמין?

    אני מבין אמונה כדבר שאינו תלוי בעובדות. בנפרד מכך, אני רואה את העובדות כסותרות את האמונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *