בעוד 10,000 שנה

בשעות אלה מסתיימת לה שנת 2008. כמו הרבה שנים לפניה, נדמה שהשנה המסתיימת היתה רעה למדי – כמה אסונות, משבר כלכלי עולמי, הפיכות צבאיות, ומלחמה קטנה לסיום. הפוסט הזה לא עוסק באף אחד מאלה, אלא בנושא בעל פרספקטיבה שונה לחלוטין.

מחקר גרעיני, בנייה ופירוק של נשק אטומי, וגם כורים גרעיניים, לא משנה לאיזו מטרה, כולם מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת, שצריך "לקרר" אותה הרבה שנים – רצוי במקום בו היא אינה יכולה להזיק לאיש. לשם כך מוכשרים מספר אתרים בהם הפסולת תיקבר, בעומק של 700 עד 1000 מטרים. הפסולת צריכה להישאר שם כמה עשרות אלפי שנים. איך מבטיחים שאף אחד לא יחליט פתאום לבנות שם עיר, או לחפור באר, או לפתוח מכרה?

אי אפשר לנחש איך תראה תרבות אנושית בעוד 10,000 שנה. בטוח שהם לא ידברו בשפות שיש היום, לא יכירו את האותיות, ואולי גם לא יבינו מה זו קרינה. ולמרות זאת, צריך להזהיר אותם מפני האתר המסוכן. מצד אחד, צריך שיהיה מסר פשוט וברור, שאפשר יהיה להבין בכל שפה ובכל תרבות. מצד שני, צריך לספק מקסימום מידע, כי סתם אזהרות ריקות עלולות לזכות להתעלמות. ראו את הפירמידות, לדוגמה: כל ההפחדות והקללות לא עצרו את שודדי הקברים.

משרד האנרגיה של ארה"ב הקים צוותי חשיבה לנושא. ישבו שם אנתרופולוגים וארכיאולוגים, בלשנים, סופרי מדע בדיוני, מהנדסי חומרים, וגם אמנים. הם גיבשו מודל המורכב מ-5 "שכבות" של מידע, ברמת פירוט ומורכבות עולה. השכבה הראשונה היא מראה האתר עצמו: מקום מוזר, מפחיד, דוחה, שמצד אחד ברור כי הוא מלאכותי והושקעה בו עבודה רבה, ומצד שני עשוי חומרים חסרי ערך כלכלי, כדי למנוע שוד. חברי הצוות ישבו וחשבו, כיצד לעצב אתר שנראה תמיד מפחיד, גם אם לא מבינים בדיוק למה.

ההצעה הראשונה היתה "שדה קוצים". מבני בטון ענקיים, לא סימטריים, מעניקים את התחושה כי משהו נורא נמצא מתחת לאדמה. הצורות הלא-מושלמות נועדו לבטל את ההשערה כי במקום נמצא מטמון, או קבר אישיות חשובה, או שזהו מונומנט רב כבוד. הבעיה עם הצעה זו היא שככל הנראה, מבנים כאלה לא ישרדו 10,000 שנה, פרק הזמן שהוגדר כיעד.

הצעה נוספת היא "בלוקים מרתיעים". גושי גרניט ענקיים, מסודרים בטורים ושורות עם רווח צר ביניהם. אי אפשר לגור במקום כזה, ובקיץ החום הנפלט מהם הוא נורא. קשה להתעלם ממקום כזה, אבל אין רצון להישאר שם. ההצעה שהתקבלה בסוף שמרנית בהרבה, ומורכבת מעמודי גרניט ובטון במשקל 100 טון כל אחד, המקיפים את אזור האתר, וכן קו עמודים נוסף המקיף אזור רחב בהרבה, בו אסור לחפור או לשאוב מים.

כעת ניגשים להרכבת המסרים המפורטים יותר. מה אפשר לכתוב כך שיועבר מסר ברור, ולא יתקבל בזלזול? איך משאירים מסר שלא ימחק ויעלם עם השנים? הצוות ערך סקר של אתרים פרה-היסטוריים עם כתובות חרוטות על אבן, כדי להבין איזו טכניקה שורדת הכי הרבה שנים. באתר יהיו שלטים ענקיים עם מסרים פשוטים, וגם "מרכז מידע" עם מידע מפורט, גרפים ושרטוטים של האתר. מלבד זאת, יקברו באדמה בעומק לא גדול דיסקים מחומרים עמידים, ועליהם מסרים של אזהרה – כדי להרתיע את מי שכבר התחיל לחפור.

חוץ מזה ייקברו באתר שני חדרי בטון שלמים עם כל המידע, למקרה שמרכז המידע שמעל פני הקרקע יינזק. כל האזהרות והטקסטים ייכתבו בשבע שפות: אנגלית, סינית, ספרדית, רוסית, ערבית, צרפתית ובשפת נוואחו, אותה דוברים השבטים האינדיאנים באזור האתר הראשון – קרלסבאד, ניו מקסיקו (באתרים אחרים תיבחר שפה מתאימה). התקווה היא כי בעתיד אפשר יהיה להשתמש בטקסטים כאבן רוזטה, ולהבין את המשמעות.

נשקל גם השימוש בציורים, כמו זה משמאל, על מנת להעביר מסרים ברורים. ההנחה היא כי גם תרבויות שונות מאוד יבינו ציורים כאלה, כפי שאנו מבינים ציורים על קירות מערות, שהם בני כמה אלפי שנים. החשש הוא כי יועבר מסר שונה מהצפוי, וזה עלול גם לשבש את הבנת הטקסט. קשה גם להעביר אזהרה מפני קרינה: אנרגיה בלתי נראית ובלתי מורגשת, שהאפקטים שלה מורגשים רק אחרי זמן רב של חשיפה, או באים לידי ביטוי רק בצאצאים פגועים.

אין לדעת האם אנשים עתידיים יבינו את המסרים שאנו שולחים אליהם. אין לדעת אם ירצו להבין, או אולי יבינו ויתעלמו, או יחשדו כי המסרים מטעים בכוונה. אולי יתייחסו אלינו, אבותיהם העתיקים והפרימיטיביים, בזלזול, ויחלו מייד בחפירה ארכיאולוגית לבירור הנושא. אנחנו יכולים רק לנסות ולקוות, ולהעביר את האחריות אליהם.

לקריאה נוספת:

קטעים מתוך דוח צוות החשיבה לאתר הניסוי להטמנת פסולת מסוכנת.

ויקיפדיה: אתר הניסוי להרחקת פסולת.

משרד האנרגיה: דף האתר להרחקת פסולת.

15 תגובות בנושא “בעוד 10,000 שנה”

  1. מרתק! מי חושב על דברים כאלו בכלל? באילו דילמות מוזרות מתעסקים בעולם הגדול…
    מענין איך קוראים לנושאי התפקידים האלו.

  2. פוסט מצויין על נושא מעניין. אני בטוח שקראתי על זה בעבר אבל אני לא מצליח להיזכר איפה.
    בכל מקרה, כן ירבו פוסטים שכאלו (אני כנראה משלה את עצמי, אבל בכל זאת).

  3. אני חשבתי על זה כבר בעבר. לפני ששמעתי על היוזמה הזאת. אז יפה שעושים מאמצים כדי למצוא לבעיות האלה פתרון. האמת היא, לדעתי עדיף להשקיע מאמצים בפיתוח בייבל פיש.

  4. רו"ש – רק הבהרה, לגבי מה שכתבתי בסוף התגובה. הכוונה היתה שהלוואי ותכתוב יותר פוסטים, ולא שרוב הפוסטים ירודים באיכותם. דווקא ההיפך, אני לרוב נהנה מאוד לקרוא את הפוסטים שלך. פשוט, קראתי שוב את התגובה שלי והתחלחלתי מהפרשנות השונה שעשויה לעלות ממנה.

    רועי: אפשר אולי להתחיל ע"י כך שניתן לדג רגיל לבלות כמה שנים לצד פסולת רדיואקטיבית…

  5. תודה רבה, שמעתי על הנושא פעם אבל פחות מידע ואז היתה הפסקת חשמל, זה מאוד מעורר את הדימיון.

  6. כנראה שמשרד ההגנה לא שמע על סרטי אינדיאנה ג'ונס. אם התרבות לא תהיה מפותחת דיה לזהות אתר פסולת גרעינית (בלי כל התפאורה המגוכחת הזאת), לא סביר שהאזהרות הם מה שיעצור את הסקרנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *