יומן קריאה: "משל הזורע"

Parable of the Sower book cover
עטיפת הספר

"משל הזורע" הוא סיפור מהברית החדשה, המופיע בבשורות עפ"י מתי, מרקוס ולוקס. במשל, ישוע מספר לתלמידיו על האיכר הזורע את השדה – רוב הזרעים לא מצליחים לנבוט ולצמוח, אבל חלק קטן נופל על קרקע פוריה, צומח ונותן יבול גדול פי מאה. המשל הזה מופיע כמוטו לספרה של אוקטביה באטלר, Parable of the Sower, משנת 1993. הספר מתאר את דרום קליפורניה בעתיד הקרוב: ארץ שהכלכלה בה התמוטטה, הממשלה קצרת יד או איבדה עניין לשלוט – עד כדי אנרכיה, שינוי האקלים נותן את אותותיו, והתושבים חיים בעוני על סף הרעב, ואפילו מים לשתיה קשה להשיג. בעולם זה חיה גיבורת הספר, לורן אולאמינה, עם משפחתה בשכונה בטוחה יחסית, אך הנמצאת תחת איום מתמיד מן הכאוס שבחוץ.

למרות שאביה הוא כומר, לורן איננה מאמינה, ונוכח העולם הקורס סביבה, היא מתחילה לחשוב על פילוסופיה חדשה המתפתחת עם הזמן לדת. החשיבה הזו מציעה קצת נחמה ובעיקר מטרה לשאוף אליה. עם התנאים המחריפים וההכרח לברוח, הפילוסופיה הזו צוברת כמה אוהדים ועוזרת להקמה של קהילה חדשה בתוך עולם גווע.

באמשים טרופים אלה, גם אני, כמו רבים, פונה לספרות הדיסטופית. "עולם חדש מופלא" ו-"1984" חזרו לטבלת רבי המכר. אולי האסקפיזם טמון בלקרוא על מצבים גרועים אף יותר מזה שאנו חיים בו. אך לא מדובר בספר אימה כמובן – מלבד האיום הברור של שינו האקלים, שמאיים עלינו היום הרבה יותר מאשר לפני 25 שנים, הספר מראה את הקו הדק המפריד בין חברה אנושית מתקדמת, שהמערב אוהב להתהדר בה, ובין התמוטטות מוחלטת של התרבות, אובדן ערך החיים, ואפילו עבדות וקניבליזם. המסקנה צריכה להיות שעל היקר לנו צריך לשמור: על העולם, ועל התרבות, ועל הערכים האנושיים הבסיסיים – והדברים האלה משתקפים באותה פילוסופיה חדשה שהגיבורה מנסה לנסח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *