פלישת האייפוד הקטלני

הבלתי-יאומן קרה! יוניברסל, אחת מחברות המוזיקה הגדולות ביותר, והתוקפנית ביותר נגד "פיראטים", הודיעה כי תמכור, במסגרת ניסוי, את רוב השירים בקטלוג שלה ללא DRM. האומנם ימות המשיח? בן-דוד מתקרב לצפת על חמורו הלבן? ישוע חזר מממלכת השמים? מוחמד ירד בסערת אש? לא, יוניברסל פוחדים ממשהו הרבה יותר גרוע מסולסיק: אפל.

מילה על המצב כיום: רוב מכירות המוזיקה ברשת מתבצעות בחנות המוזיקה של אפל, המכונה iTunes Music Store. הקבצים הנמכרים שם מוגנים במערכת הצפנה, "ניהול זכויות דיגיטלי", על מנת שרק מי שקנה את השיר יוכל לנגן אותו. הבעיה היא, שאפל לא מסכימים לאפשר לחברות אחרות לייצר נגנים התומכים במערכת. המצב הנוצר הוא, שמי שקנה מוזיקה מאפל יכול לנגן אותה על המחשב שלו (מק או ווינדוס בלבד) או על האייפוד שלו. אם יש לו נגן שאינו אייפוד, הוא יכול ללכת לחפש את החברים שלו. ואם יש לו אייפוד היום, ומוזיקה בשווי $500, ומחר הוא רוצה לקנות נגן אחר? הוא חייב לצרוב את כל השירים ואז להפוך את הדיסקים חזרה ל-MP3.

יוניברסל חוששים ממצב בו אפל שולטים על שוק המוזיקה העולמי. אם חברה אחת מחזיקה ב-80% משוק הנגנים, היא יכולה להתחיל להכתיב חוקים לחברות המוזיקה: המחיר, לדוגמה. כיום, חברת המוזיקה מקבלת כ-70 סנט על כל שיר. עלול לבוא יום בו אפל יאמרו: מעכשיו אתם מקבלים 20 סנט לשיר, ואם זה לא טוב לכם, נפסיק למכור את המוזיקה שלכם. מאחר והתקליטור נמצא בשלבי גסיסה מתקדמים, הפסקת המכירות באינטרנט יכולה להיות קטלנית.

אז לטובת מי אנחנו? חברות המוזיקה המרושעות, שמצצו את דמנו ואת דם האמנים במשך עשרות שנים, תבעו את הלקוחות של עצמן, וחושבות שהעולם שייך להן? או לטובת אפל, שמנסה לכבול את כל העולם לפורמט שלה ולנגן שלה? אנחנו לטובת המלחמה. כשהענקים הולכים מכות, הלקוח מרוויח. בדרך כלל.

8 תגובות בנושא “פלישת האייפוד הקטלני”

  1. א. אני בידיוק עכשיו בלונדון לומד על הגבלים עסקיים בינלאומיים. וזה קייס קלאסי. אני רק מקווה שתהיה מלחמת מחירים, אחרת אנחנו (טוב, לא בידיוק אנחנו, אלא אלה שמשלמים על שירים באיי טיונז) נדפק מזה.

    ב. כשאני נוסע בטיוב של לונדון אני רואה רק איי פודים, שום מכשיר אחר, זה פשוט מונופול. הרבה יותר גרוע מבארץ או בארה"ב.

    ג. מצד שני, לאף אחד פה אין קרוקס, אז אולי עדיף שישאר פה הקרטל של האייפוד.

    ד. אם תשים לב לאותיות הקטנות, מכירה של שירים ללא DRM בדרך מלווה בפאטץ' זדוני שמודבק לשיר כמו שקרה עם איי טיוז ששמרו מידע אודות המורידים המקוריים של השירים שלהם כדי לטפל בהם משפטית בעתיד.

  2. פאטץ' זה דבר שפוגע בפרטיות, ועוד נטפל בו בעתיד. אבל הוא הרבה פחות גרוע מ-DRM.

    מה שאתה רואה בטיוב זה ביטוי למה שאני אומר כבר שנים: אנשים קונים אייפוד כי הם לא חושבים "אני צריך נגן מוזיקה לשמוע ברכבת", הם חושבים "אני צריך אייפוד". מבחינה שיווקית, ההצלחה של אפל היא מוחלטת. מעשית, המונופול הזה מזיק, מה עוד שהמוצר שלהם הוא ממש לא הכי טוב בשוק.

  3. ממלחמת מחירים מרוויח בד"כ הצרכן אבל נדמה לי שלפחות באייטונס-מיוזיק-סטור אפשר לקנות רק עם כרטיס אשראי אמריקאי (ולא בן-לאומי) כך שלנו, הישראלים, זה עדיין לא עוזר. זה כמובן לא צער גדול כי לא הייתי קונה שירים עם DRM גם תמורת שני סנט.

    ועל המונופול של אפל – בסביבה האקדמית יש להם גם מונופול על הלפטופים. זה פשוט מדהים שאנשים מוכנים לשלם פי שתיים בשביל מוצר שהוא "יותר קול" ופחות תואם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *