צריך לחסום את כל מי שגולש בפיירפוקס

בסלאשדוט יש הפניה לאתר הקורא לחסום את משתמשי פיירפוקס (האתר כבר נפל בגלל אפקט סלאשדוט). מי שניגש לאתר בפיירפוקס – נדחה; אם הוא עובר להשתמש באקספלורר או אופרה (או אפילו IETab) הוא רואה את האתר כרגיל. ומה המניע של הקמפיין לויתור על 20% מהגולשים? האתר טוען כי משתמשי פיירפוקס לא מקליקים על מודעות, ואף חוסמים מודעות לפעמים (חוצפה!!!), ולכן אין תועלת כלכלית בלאפשר להם להיכנס לאתר.

הם אף מרחיקים לכת: כניסה לאתר, לדבריהם, תוך חסימת מודעות, היא גניבת משאבים, כי הם מקבלים שירות בלי "לשלם" – זה כמו לראות טלויזיה ולדלג על הפרסומות. וכאילו זה לא מספיק, הם מעלים טענה נוספת: מי שחוסם מודעות ואנימציות פלאש, למעשה מכין יצירה חדשה המבוססת על האתר (derivative work) ללא רשיון, ולכן פוגע בזכויות היוצרים של בעל האתר.

TechDirt דנים ארוכות באוילות של חסימת משתמשים, וברצון הבלתי נלאה לדחוף פרסום לגרון של כל משתמש. האינטרנט חיה על שיתוף מידע ועל לינקים; התועלת של בלוגר שעושה אליך לינק עולה לאין שיעור על התועלת של משתמש אחד שעושה קליק על מודעה. אבל אני רואה כאן משהו אחר: הם רומזים שאם הלכתי לשירותים בזמן הפסקת פרסומות, פגעתי בזכויות היוצרים של כוכב נולד. איזה מזל שאני לא רואה טלויזיה, אלא רק מוריד מוזיקה וסרטים בקאזה. אני לא רוצה להסתבך עם החוק.

16 תגובות בנושא “צריך לחסום את כל מי שגולש בפיירפוקס”

  1. האמת היא שיש משהו בדבריהם – תקופה ארוכה אני נמנעתי מלהתקין אדבלוק פשוט משום שלדעתי זה לא הוגן להשתמש באתר בלי לצפות בפרסומות שמממנות אותו. גם אחרי שהתקנתי את האדבלוק אני משתמש בו בזהירות רבה, ורק כנגד אתרים שהפרסומות שבהם צורכות יותר מדי משאבי מחשב.

    לצורך העניין, גם אם אתר כלשהו מלא בפרסומות, זה עדיין זכותו – ואתה לא יכול לטעון שבכך הם נתנו לך זכות להעלים אותן מראש. לגבי הפרסומות בטלוויזיה – אתה יכול להתעלם מהן, ללכת לשירותים, להעביר ערוץ, אבל אתה לא יכול פשוט לראות תוכנית בלי שיהיו פרסומות באמצע (אלא אם אתה מקליט אותה בטיבו או בוידאו). אותו דבר אתר אינטרנט – אתה רשאי להתעלם מהפרסומות, כמובן, אבל למחוק אותן לגמרי מהעמוד עוד לפני שהיה להן סיכוי כלשהו לזכות לתשומת הלב שלך – זה בעייתי, וזה הגיוני מצד בעל עסק המתבסס על פרסומות לא לרצות שאנשים שמוחקים פרסומות מראש לא יהנו ממה שהוא מציע בתמורה לצפיה בפרסומות. מצד שני, אולי עדיף למצוא דרך לחסום משתמשי אדבלוק, ולא את כל משתמשי השוא"ש.

  2. אני חושש שהחמצת את הנקודה. ודאי שיש לבעל אתר זכות לחסום את מי שבא לו, ומעולם לא העליתי על דעתי שאין לו זכות כזו. גם משתמע מדבריך כאילו הקלטת תכנית טלוויזיה ב-TiVo למטרת דילוג על הפרסומות היא לא חוקית. השאלה שהתכוונתי לדון בה היא, האם זה חכם לחסום את כל משתמשי פיירפוקס קטגורית, בשעה שברור שיש גם משתמשי אקספלורר שחוסמים פרסומות, ושרוב משתמשי פיירפוקס לא חוסמים פרסומות. השאלה היא גם אם אין לך עניין לפתוח את האתר אפילו למישהו שלא רואה פרסומות; RSS זו דוגמה טובה: האם אתה רוצה לתת תוכן לאנשים שלא רואים את הפרסומות? אולי נבטל את ה-RSS?

    והנה אני מקדים את ההאקרים שרוצים להגיב: אפשר לשנות את ה-ID String בפיירפוקס כך שהאתר יחשוב שזה אקספלורר. זו ממש לא הנקודה.

  3. בדיוק כמו שיש להם את הזכות להשים פרסומות יש לי הזכות לא להוריד אותן אל המחשב שלי.

    אני לא מתכוון לראות פרסומות ומשתדל להימנע מהם כמה שאפשר. רע להם? שיחסמו אותי. נראה כמה אתרים באמת יחסמו משתמשי פיירפוקס או אדבלוק.

  4. לדעתי, לאדבלוק היתה הצדקה בתקופת הגיפים המהבהבים הנוראיים, כשהגענו למצב בו אי אפשר היה לקרוא את העמוד מרוב פרסומות. בימינו, פרסומות גרפיות הן סבירות, ואילו פרסומות הפלאש הו המציקות האמיתיות. לכן אני לא משתמש באדבלוק, אלא רק בפלאשבלוק.

    בכל מקרה, עדיין אין תגובות בעניין השאלה המקורית שלי: האם זה שיש משתמשי פיירפוקס שחוסמים מודעות, מצדיק חסימת כל משתמשי פיירפוקס.

  5. אין לי בעיה עם פרסומות טקסט ואני אפילו אלחץ עליהן אם הן רלוונטיות לי, אבל הפלאש לא פחות גרוע מהגיפים.

    אני לא מסוגלת לקרוא טקסט, אפילו כתבה קצרה, כשבמרכזה (אם הפרסומת בצד אפשר לצמצם את החלון כך שלא תראה) מהבהבת אנימציה שכל תכליתה למשוך תשומת לב (שבתור אובייקט בעל תנועה בלאו הכי אין כאן תחרות הוגנת מול טקסט סטטי).

  6. לא רוצה לקראלצפותלשמוע או לצרוך פרסומות באופן אחר. בכלל. גם כאלו שיושבות בצד בשקט בצורת שתי שורות טקסט. אם אתר חושב שבגלל זה אני לא ראוי לצרוך את התכנים שלו – אני אאלץ לחיות עם זה. בתכלס – לא חסר תוכן ברשת, התחרות קשה גם ככה ואני מוותר על המון תוכן רק בגלל שהוא עולה לאט למשל. בקיצור – נראה לי קצת טיפשי לחסום 20 אחוז מהגולשים. קשה לי להאמין שמי שנחסם עם שוא"ש יחזור עם אקפלורר (או יתאמץ לשנות את הID ). השאלה העקרונית האם כשאני משנה את צורת הדף בקליינט סייד אני פוגע בזכויות יוצרים היא קצת יותר מעניינת. (והאופרה נותן אפשרויות די רחבות לעשות את זה) אני חושב שהאופי של האינטרנט (ושל הhtml )הוא כזה שהלקוח הוא שותף מלא בתהליך היצירה. אם אני גולש בלי פלאג אין מסוים – האתר כבר נראה אחרת. שלא לדבר על כל מיני דפדפני טקסט למיניהם. מכאן נובע שהטיעון, גם אם עקרונית הוא נשמע כאילו יש בו איזה נקודה, מנוגד לאופי הבסיסי של המדיום.

  7. לפי מה שהבנתי מותר לך ללכת לשירותים כי אין לך שום השפעה על היצירה המקורית אבל אסור לך לזפזפ או לעלות את ה-EPS (נו הפס של YES עם המידע) כי אז אתה פוגע ביצירה המקורית

  8. mio – פרסומות הן הדרך של הגולש לתגמל את מי שכותב את התוכן באתר. אתה כותב שהתחרות קשה, אבל היא קשה כי האתרים רוצים למשוך קוראים שלוחצים על פרסומות.

    אתה גם מסרב לקרוא עיתון יומי בגלל שיש בו פרסומות? האם עכשיו שיוטיוב מתחילים להראות פרסומות – תוותר גם על זה? אולי גם על נסיעה באוטובוס, כי יש לו פרסומת על הצד? הרבה פרובלוגרים בעולם מתפרנסים מפרסומת. אני אומר דבר כזה: מטופש מצד מנהל אתר לחסום קטגורית את כל גולשי פיירפוקס. מצד שני, אחריות הגולש היא להיות הוגן ולאפשר לבעל האתר להתפרנס, אחרת הוא יפסיק לכתוב וילך לעבוד במקדונלד'ס.

  9. הפרסומות על אוטובוסים ובעיתונים הם סטטיות, כך שהן מפריעות פחות מפרסומות וידאו, הפרסומות בטלוויזיה (ואני מניח שגם ביוטיוב) לא משודרות עם התוכן כך שהן לא מפריעות בזמן צריכתו (כלומר, התוכנית מפסיקה בזמן שיש פרסומות, לפחות עד שיתחילו לשלב ברצינות פרסומות וידאו בתוכניות עצמן ולא רק חצי באנר למשך 5 שניות בחסויות על פרסים בכל מיני שעשועונים). פרסומות באתר אינטרנט עולות על התוכן ומפריעות בצריכתו.

    חוץ מזה, מותר לי לקחת עיתון "ישראל היום" (שמתפרנס מפרסומות) ולצבוע בו בטיפקס את כל הפרסומות. זה לא מפר שום חוק. בקשר להעפת הפרסומות כיצירה נגזרת — מצחיק מאוד. עצם ההצגה של האתר היא יצירה נגזרת. אם לא היינו רוצים לעשות שינויים באתר היינו צריכים להציג קוד HTML (וגם אז, בפונטים ובעימוד שיוצרי האתר בחרו). כלומר, מבחינה חוקית זה טיעון מטומטם.

    מבחינה מוסרית, צריך לחשוב רגע מה יקרה אם 100% מהגולשים יחסמו 100% מהפרסומות בכל המדיומים. בהעדר מודל עסקי אחר, כל התוכן יעלה כסף (בדומה לטלוויזיה רב־ערוצית בכבלים או לווין, שלא משדרת פרסומות). סביר להניח שהדבר יזרז תקן למערכת תשלומים גלובלית ברשת וכל אחד יסתובב באינטרנט עם זהות שקשורה לכרטיס אשראי, ובכל כניסה לאתר או לעמוד חדש הוא יעביר באופן אוטומטי (או אחרי אישור ידני) קצת כסף למנהלי האתר. כמה כסף? זה תלוי, גם המחיר של עיתונים משתנה מעיתון לעיתון. אני מניח שלרוב יהיה מדובר בכמה אגורות לסיבוב מהיר באתר (נגיד, איפשהו בין חצי אגורה ל-2 אגורות לעמוד). כלומר, ברגע שהתופעה תהפוך לתופעה משמעותית הפיתרון יימצא. בתשובה לשאלה אם מוסרי כרגע לחסום פרסומות — אני לא מבין למה לא. לא היית קורא למי שמשתמש בדוגמית של בושם ולא קונה אותו או למי שמסתובב בקניון שעות ולא קונה כלום או למי שנכנס לחנות, מעסיק את המוכר רבע שעה ולא קונה שום דבר או אפילו למי שמבקר באתר שמתפרנס ממודעות adsense ואף פעם לא לוחץ לא מוסרי, אז למה מי שלא מציג פרסומות לא מוסרי?

    יש כאן הבדל: המודל העסקי של כל הדוגמאות מבוסס על פעילות אקטיבית של הלקוח, כלומר המודל העסקי לוקח בחשבון גם את הלקוחות שעוברים במערכת אבל לא מבצעים את הפעולה מניבת הרווח. לעומת זה, בהצגת פרסומות באתר הלקוח פסיבי — הוא אינו מבצע פעולה כלשהי המניבה רווחים, אלא עצם הבחירה של הלקוח (הגולש) באתר והצגתו מניבה רווחים לאתר ועל כך מתבסס המודל העסקי שלו, ואנחנו מדברים על פעולה אקטיבית של הלקוח שדווקא מונעת רווחים. אבל זו עבודה בעיניים — הלקוח לא אחראי על המודל העסקי של הספק. אם חנות לא מצליחה להניב רווחים אף אחד לא מאשים את הלקוחות, ואם אתר לא מצליח להניב רווחים זה לא באשמת הגולשים — אף פעם ובשום אופן. אם אתר לא מצליח להרוויח מפרסומות מוטלת עליו האחריות לפתח מודל עסקי שעובד ולא מוטלת על הגולש אף אחריות, מוסרית או אחרת, כלפי הרווחים של האתר. גם אם הוא חוסם פרסומות.

  10. ר"ש

    אני לא נמנע מלהכנס לאתר רק בגלל שיש בו פרסומות. אבל אם תהיה לי דרך להמנע מהפרסומות אשתמש בה. (אדבלוק לאוטובוסים נשמע לי כמו פרויקט קהילתי ראוי).

    אין לי ממש עיניין בתגמול של האתר. והתחרות היא קשה כי אנשים רוצים להישמע. אני מנוי על הרבה יותר רסס ממה שאני יכול לצרוך. לא לכולם יש פרסומות באתר (אני באמת לא שם לב למי יש ולמי אין) אבל די בטוח שרובם לא מתפרנסים מזה ועדיין כותבים. אתה כותב מעניין בשביל למשוך קוראים שיקליקו על פרסומות? תעשה לי טובה.

    אני רוצה לנסח מחדש את הרישא של הפסקה הקודמת – אם יהיה לי עניין בלתגמל אתר (בצורה חומרית או אחרת) אני אעשה זאת. (לדוגמה – אני שוקל לקנות חולצה של הגלוב) ואני אעשה זאת בלי לשלם לגוגול או לכל מפרסם אחר.

    כמו שעידו אמר – אני לא אחראי על המודל העסקי של האתר. אני גם אף פעם לא מקליק על באנרים או פרסומות. קשה לי גם להאמין שאני אשלם כסף על תוכן. היינו שם – אנחנו בדרך החוצה. כמו שאני רואה את זה השינוי ביצירה וצריכה של תוכן שהאינטרנט הביא איתו יהפוך על פניו את כל מה שהיינו רגילים אליו. הקלות בה ניתן להעתיק ולנייד תוכן הופכת את כל הרעיונות של קניין רוחני, זכויות יוצרים, תגמולים וכיו"ב למשהו מופשט, פילוסופי ומנותק מהחיים האמיתיים.

    אנשים יוצרים כי הם רוצים שישמעו/יקראו/יצפו בהם. הם ימשיכו לעשות זאת הכל מקרה. אם תהיה להם דרך להוציא ממני כסף בדרך – סבבה. אני חושב שהאינטרנט והדיגיטציה הולכים למקום שבו לא תהיה להם דרך לעשות זאת ואז אני אחליט אם לתגמל אותם. ואיך. וכמה.

  11. אז אם אני מדביק פס עבה של איזולירבנד על תחתית המסך במשחקי כדורגל, ובכך חוסם את הפרסומות שצצות מידי פעם, אני משנה את היצירה?

  12. לא יודע באשר לגרסאות הנוכחיות, אבל לגרסאות מוקדמות יותר, היה תוסף שמשנה את ה-user-agent, ושאר אופני זיהוי דפדפן של השוא"ש. אם תחפש לפי התכונה הזאת, בוודאי תמצא תוספים מודרניים יותר וחזקים יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *