אפל נגד הלקוחות של עצמה, פרק 634

כבר כתבתי כאן על האינטרס החזק של אפל להמשיך ולמכור שירים פגומים עם DRM, למרות שאפילו חברות התקליטים כבר מבינות שזה מזיק. אפל פשוט רוצים לכבול את הלקוחות שלהם, כך שלא תהיה להם ברירה והם יאלצו להמשיך ולקנות אייפוד ולא שום נגן מוזיקה אחר. לצערי, רוב בעלי האייפוד שאני מכיר משכו בכתפיהם, המשיכו ללטף את האייפוד, וטענו שממילא הם לא יכולים לקנות שירים ב-iTunes, אז מה איכפת להם?

עם האייפודים החדשים – iPod Touch – מגיעה גזירה חדשה: במהלך הסנכרון של האייפוד עם תוכנת אייטיונז המותקנת לכם על המחשב, מועבר גם נתון מוצפן (checksum כלשהו, אני לא נכנס לפרטים טכניים כרגע) לצורך זיהוי הדדי. אם הזיהוי נכשל, האייפוד מדווח שהוא מכיל 0 שירים. אם הזיהוי מצליח, הכל עובד כרגיל.

הבעיה מתחילה כשמישהו רוצה לגשת לאייפוד עם תוכנה אחרת, ולא עם iTunes דווקא. מה קורה אז? לא קורה כלום, כי זה לא עובד. זו בעיה קשה, כי אחרי שמכניסים שיר לאייפוד, אי אפשר להוציא אותו. יש תוכנות שמתגברות על זה – אבל עכשיו הן לא עובדות יותר. מה קורה אם מישהו משתמש במערכת הפעלה שאינה ווינדוס או MacOS? ישנן הרבה תוכנות קוד פתוח שפותרות את הבעיה – ועכשיו הן לא עובדות יותר. זה אולי מסביר את הבעיה שנוצרת למשתמשים, אבל זה עדיין לא מסביר למה אפל רוצה להתנכל ללקוחות שלה.

חברות המוזיקה, שרואות את המונופול של אפל, ואת אחיזת-החנק שלה בשוק המוזיקה הדיגיטלית, חוששות מאוד. הן יודעות שה-DRM, שהן התעקשו עליו בהתחלה, רק הולך ומחזק את השליטה של אפל. כעת הן מנסות לחזק שחקנים אחרים בשוק, בין היתר על ידי מכירת שירים ללא DRM. אפל מנסים לחסום את האפשרות הזאת, על ידי חיוב כל בעלי האייפוד להשתמש אך ורק ב-iTunes כדי לנגן את המוזיקה שלהם ולהעביר שירים לאייפוד. וכך, כל מי שקנה אייפוד נאלץ להמשיך להשתמש ב-iTunes; כל מי שקנה שיר בחנות של אפל נאלץ להמשיך ולקנות אייפוד; וכן הלאה אד אינפיניטום. You can check out any time you like, but you can never leave.

כן, האינסטינקט הראשוני של כל אחד שרואה אייפוד נוצץ ומבריק זה לרוץ אליו, לגעת בו בקצות האצבעות, ולשלם כל סכום שרק יבקשו. אבל כדאי, למרות הכל, להסתכל לצדדים ולראות את המתחרים המשתפרים מיום ליום. בעצם, גם אפל רואים את המתחרים המשתפרים, וזה אחד המניעים הגדולים שלהם לעבור לשלב כליאת הלקוחות.

9 תגובות בנושא “אפל נגד הלקוחות של עצמה, פרק 634”

  1. כן, יש דיווח גם בבלוג של אמארוק, תוכנת קוד פתוח לניהול האייפוד.

    בקיצור: עוד סוג של DRM, שאפשר לעקוף, ורק גורם אי נוחות.

    אם זה מעניין מישהו: השוואה מעמיקה (עם גרפים של frequency response) בין האייפוד דור 5 ואייפוד קלאסיק. מוזר, אלה מוצרים שאמורים להיות זהים לחלוטין. כנראה שאפל שוב חוסכים כסף וקונים את הרכיבים הכי זולים שיש.

  2. בעיקר מרוצה מאיכות השמע של הSony שלי. מדובר באחד הנגנים עם איכות המוסיקה הטובה ביותר ששמעתי. מצד שני, גם הוא בא עם איזה משהו קנייני שלקח לי שעתיים להחליף. עכשיו הוא מנגן הכל.

  3. אני באמת התכוונתי לקנות אייפוד, אבל כבר אני שומע יותר מדי בעיות שאפל גורמים למשתמשים.

    הבעיה היא שאני בכלל לא מכיר מתחרים טובים, אייפוד תפס חלק גדול מדי בתודעה.

    יש עצות?

  4. צור – אתה צריך להגדיר לעצמך מה אתה רוצה. אתה צריך עשרות גיגה של מקום, ומוכן לשלם על זה בשבירות של דיסק קשיח? או אולי 4-8 גיגה מספיקים, ואז פלאש הוא הפתרון? והאם וידאו מעניין אותך?

    אחרי שתברר את התשובה, אפשר יהיה להמשיך.

  5. צור – כפי שצייניתי מקודם, גם אני ממליץ על סדרת ה Sansa E200. את ה e280 עם 8GB ניתן להשיג החל מ 677 ש"ח, שזה המחיר בו אני קניתי לפני שנה את הדגם של שני הג'יגה…

    אם זה מספיק לך, לך על זה. מומלץ בחום.

  6. אני מאוד רוצה וידאו. יש לי הרבה נסיעות ארוכות ווידאו זה בדיוק מה שאני מחפש. בגלל זה חשבתי ללכת על האייפוד קלאסיק, אבל מסתבר שזו בחירה רעה. לכן אני מחפש מכשיר עם הרבה מקום, כדי שאני אוכל להעלות קובצי וידאו ולא רק שירים.

    תודה על העזרה אגב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *