יום 9: גו איסט

יום ארוך של נסיעה לפנינו, אבל אנחנו מתחילים במרכז מבקרים באידפיורד. אני מאמין שרוב המבקרים הם תלמידים שבאים ללמוד על האיזור, על החיות האופינייות לו, על העמקים והפיורדים ועל הקרחונים שיצרו אותם לפני מאות אלפי ומליוני שנים. כאן אף אחד לא משחק ב-"העולם קיים רק 6000 שנה". התצוגה דוקא יפה ומעניינת, יש שלטים באנגלית ובגרמנית, ואנחנו היחידים במקום.
במרכז יש אולם קולנוע כמו-IMAX, עם מסך בן 160 מעלות, ושם ראינו סרט שמתעד את האזור ממעוף המסוק. הלהיט היה כמובן צלילה מראש המפל הענק שיש כאן – וורינגפוסן – אל האגם למטה. באמת יפה וריאליסטי מספיק בשביל לגרום סחרחורת לחלק מאיתנו. בתצוגה יש המון חיות לבנות-פרווה מפוחלצות; לא לטעמם של כולם, אבל יש לי הרגשה שקרוב היום וזה המצב היחיד שנוכל לראות את החיות האלה.

Vøringfossen

התחנה הבאה היא המפל עצמו. מרשים ביותר, וגם קצת מדאיג, כי הגדר שדואגת שלא ניפול למטה לא מאוד אפקטיבית. וזו לא הפעם הראשונה שנתקלים בזה בנורבגיה. בניגוד לישראל וארה"ב, נאמר, כאן הרשויות משדרות את המסר: אם אתה לא מספיק אינטליגנטי בשביל להבין שזה מסוכן, שום גדר לא תעזור לך. אני די אוהב את זה.

אחרי כל מפל יש מעבר הרים, זה כלל ידוע. ושוב מעל קו העצים, בגובה 1,200 מטר, קצת שלג ופסגות לבנות. גם בגבהים האלה יש כפרים, ובאחד מהם עצרנו בתחנת דלק (אכלתי פה את הלחמניה הכי טובה בחיים. רכה, עם צימוקים. רק 8 קרונות, בזיל הזול). לפתע יוצא מהסופרמרקט הסמוך אחד העובדים, מתקרב אלינו ואומר: "מה, לא תעצרו להגיד שלום?" כן כן, אי אפשר לברוח מהישראלים האלה. הוא נשוי לנורבגית, חי שם ועובד בסופר באמצע השום-מקום שמאלה. אם כי, לטענתו, בקיץ יש לא מעט ישראלים שעוברים שם בדרך מאוסלו לברגן. אבל לי היה ממש קשה עם המקום: מעל קו העצים הכל נראה שומם, רק עשב ואזוב על הסלעים, ואלוהים כמה קר.

לאוסלו הגענו בשעות אחר הצהריים. מלון טוב במיקום גרוע, אבל קרוב למרכז העיר, עם הבניינים מתחילת המאה ה-20, מדרחוב יפה ושוקק חיים, מסעדות וחנויות לתיירים, וארמון המלך. הרשינו לעצמנו עוד ארוחה אחת באלף קרונות. אכלתי אייל-הצפון, כדי שיהיה מה לספר לחבר'ה. הבירה המקומית, אגב, ממש לא רעה. יש לה פוטנציאל בארץ, לדעתי – היא כהה כמו טובורג וגולדסטאר, וקצת מתקתקה, כמו שאוהבים בישראל.

כולנו עייפים מהנסיעה. אני מעלה תמונות לפליקר באינטרנט האלחוטי במלון. מחר – יום שלם באוסלו, וכל מה שאפשר להספיק לפני שנפרדים.

2 תגובות בנושא “יום 9: גו איסט”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *