חג החירות

אני דוקא אוהב חגים, ואפילו מצות. ובפרוס חג הפסח הבא עלינו לטובה, רציתי לאחל לכל קוראי באשר הם – חג חירות שמח.

חירות ממי שרואה בנו עבדים. בתמימותנו אנו בוחרים לנו בעלי תפקידים: ראש ממשלה, נשיא, חברי כנסת, ראש עיר או מועצה. הם, בתורם, שוכרים פקידים לעזור להם לנהל את המדינה על גופיה השונים. עבודה קשה. אנחנו בחרנו אותם, אנחנו גם משלמים את משכורתם וממלאים את פקודותיהם, מתוך אמונה ביכולתם לנהל והנחה שמנקודת המבט שלהם, יש להם הידע הדרוש לפעול לטובת כולנו.

לטובת כולנו ומתוך כוחנו מינינו אתכם! הכסף, השררה, הכוח, העסקנות – כל זה ניתן לכם כדי לשרת את הציבור. פרוטה שחוקה שלקחתם לכיסכם – ומעלתם באמוננו. עיכבתם פרויקט מתוך זחיחות וכדי לזכות בפרסום – בגדתם בציבור ששלח אתכם. הפעלתם לחץ לקידום עסקיכם האישיים – ירקתם על האזרחים שבחרו בכם. קיבלתם שוחד, טובת הנאה, מתנה כדי להחליט החלטה כלשהי – פשעתם נגד המדינה. ניצלתם שררה כדי לכפות את רצונכם על אישה שעובדת במשרדכם – חרגתם מההגדרה של "פושע" לכיוון "חלאה מסריחה". לא רק שאינכם ראויים להנהיג, אתם בקושי ראויים לארוחת-אסיר בתא של השב"ס.

לא כוח עליון נתן לכם את השררה והממון, אלא אזרחי המדינה. מי שמנצל זאת לרעה, עוד נבוא עמו חשבון.

חירות ממי שרואה בנו אספסוף נבער. הממונים מטעם עצמם, ובעיקר מטעם הממסד הדתי, שמסבירים לי למה אני שוטה ואויל, ועגלתי ריקה, וכדאי לי להתחיל לשמור שבת. עכשיו ומהר. והממונים מטעם עצמם, שמפליגים בסיפורים על חילוניות ושמירת הזכויות, אבל עסוקים בצבירת הון פוליטי ושוכחים את האנשים שצריכים אותם, כמו פסולי החיתון לדוגמה. ואלה שממציאים נתונים דמוגרפיים-דמגוגיים על זה שבעוד 20 שנה (תמיד זה בעוד 20 שנה) לא נהיה כאן הרוב ולכן זה ברור שחייבים להעיף מכאן את כל הערבים. ואלה שלא מבינים למה צריך גדר הפרדה כל כך נוראית כי זה ברור שכולנו שכחנו כבר את האוטובוסים המתפוצצים. ואלה שמספרים איזה ראש ממשלה מצוין היה ביבי ושחייבים להחזיר אותו, כי נשמט מזכרונם כמה נורא היה כאן וכמה שהעניים והקשישים עוד משלמים את המחיר על הקדנציה הראשונה שלו. כבר מזמן הגענו למצב שאנחנו לא מאמינים לאף מילה שלכם. עכשיו אנחנו מתקרבים למצב שכל דבר שתאמרו, נאמין בדיוק בהיפך.

חירות ממי שרואה בנו פרה חולבת למזומנים. מאלה שמוכרים מוצרי "יוקרה" שההבדל היחיד בינם ובין המוצר הרגיל הוא המחיר. מאלה שמספרים לי שהמחיר נורא זול ומעלים אותו בהיחבא אחרי חודשיים. מאלה ששומרים על אותו מחיר ומקטינים את האריזה. מאלה שמעלים מסעות פרסום במיליונים למוצרים שאף אחד לא צריך. מאלה שמנצלים קשישים שלא בדיוק מבינים ומחתימים אותם על חוזים לשנים. מאלה שמוכרים מוצר מחורבן אבל לידו בפרסומת יש דוגמנית מהממת שלא אכלה כלום כבר 4 שנים. מהילרים ומיסטיקנים ומתקשרים עם חייזרים או עם חיידקים או עם קדושים או עם רוחות, שמבטיחים לרפא חולים אבל מקיימים רק את החשבון.

אם נזכה לחירות מכל אלה, מצבנו יהיה נהדר. אבל גם אם נשתחרר רק מקצתם – דיינו.

חג שמח.