קשה להיות יהודי

טומי לפיד נפטר, וכבר יש המון אנשים שמזדרזים לסלוח לו. אפשר לומר שיש הרבה על מה לסלוח לו – לפיד היה אדם בוטה ולא-דיפלומטי בעליל. הוא לא חשש לפעול לטובת הציבור החילוני הדפוק תמיד, לא חשש להעליב את בני שיחו, והיה נוהג לומר בדיוק את מה שחשב. אבל לא על כל אלה הם רצים לסלוח לו. הם רצים לסלוח לו על שלא האמין.

"האלוהים שלי נשרף באושוויץ" אמר טומי, והתכוון לזה. הוא גם לא היה היחיד שזה קרה לו: יש לא מעט ניצולים שבחרו לוותר על אמונה באלוהים כל-יכול שרצה שהשואה תתרחש. רובם לא ששים לדבר על זה, אבל לא לפיד: הוא דאג להודיע את זה לכולם, ודרש שיכבדו את החלטתו – לפחות כפי שכל אחד אחר דורש שיכבדו את אמונתו.

אבל בישראל דבר כזה איננו מקובל. או שאתה יהודי, או שאתה גוי – אין אפשרות אחרת. ולכן מיהרו "לסלוח" לו על החטא הנורא הזה, של השתייכות לעם היהודי מבלי להשתייך לדת היהודית. הנה הרב ישראל מאיר לאו, אומר שלולא השואה, אולי היה לפיד נרתם להסברת ערכי התורה. משפט מקובל אצל חרדים שלא רוצים לדבר סרה במת – "הוא עבר זוועות בשואה, קשה לדון אנשים כאלה".

ראש הממשלה, ידידו הטוב, אמר: "יהודי בכל רמ"ח אבריו, אם כי הוא לא תמיד ייחס חשיבות לגינונים". כיוון שאני משער שאולמרט לא מכנה קיום מצוות ואמונה בבורא עולם בשם "גינונים", אזי גם הוא מסרב לכבד את בחירתו של טומי שלא להאמין. ראו את מאמרו של ד"ר אודי לבל, שנזקק לפוסט-ציונות ולרעיון של מדינת ישראל כעוול קולוניאליסטי, כדי לכתוב מילה חיובית על לפיד, כי היה ציוני למרות שהיה ליברל. גם נשיא המדינה מדבר רק על כמה היה יהודי ובר אוריין. אי אפשר להספיד אדם בלי זה?

דרך ארוכה עוד צריכים לעבור אלה הבוחרים לחיות ללא דת. בלי המסווה של 'חילוני', בלי המסכה של 'מסורתי' (שזה חילוני בלי להעליב את סבא). יכול להיות שבישראל הדרך עוד יותר ארוכה: הדת שלובה פה בפטריוטיות, בחוק, בכשרות, בצבא. אי אפשר להתחתן פה בלי להזדקק לאיזה רב. אבל עזבו פרוצדורות: מה שצריך זה שאדם שלא נצרך לישויות על טבעיות, יקבל כבוד כמו זה שכן.

6 תגובות בנושא “קשה להיות יהודי”

  1. אוף, יש לי כל-כך הרבה להגיב על הנושא הזה, וכל-כך קצת זמן ו/או כח לעשות את זה.

    אבל בנקודות, הנה כמה דברים שעולים לי לראש:

    * למה "חילוני" זו מסכה? האם אני לא יכול להיות חילוני אתאיסט? או אגנוסטיקן חילוני?

    * אני לא חושב ש"מסורתי" זו מסכה רק בשביל סבא, אני חושב שזו בעיקר הפגנת חולשה. מסורתיים הם או אנשים שמאמינים שאלוהים קיים, אבל לא בא להם לקיים את כל המצוות, אז הם מקיימים רק את מצוות קונצנזוס כלשהן, או שהם לא מאמינים, אבל קשה להם להתנתק מהמנהגים שהם רגילים אליהם.

    * לצערי, הדרך בה אמורים אלו נטולי הדת ללכת רק מתארכת מיום ליום. ארה"ב וישראל נהיות יותר ויותר דתיות עם הזמן, והזכות שלא להאמין בישויות על טבעיות (או סתם בכוחות על טבעיים, למשועממי הניו-אייג') מצטמצמת על בסיס יומי.

    * למרות שאני בעד כל תנועה שמעלה על נס את החילוניות הלא מתנצלת, אני לא חושב שטומי לפיד היה שגריר מוצלח במיוחד של המיעוט (?) החילוני במדינה. הוא היה מתלהם מדי, שש אלי קרב מדי ועצבני מדי. אני חושב שרציונליזם הוא הנשק הכי טוב נגד הא-רציונליזם, ומה שלפיד עשה זה רק לרדת לרמה שלהם.

    * והוא עשה את זה, אני חושב, כי חוויית ההתפכחות שלו מהדת היתה תוצאה של השואה. וכמו שחזרה בתשובה כתוצאה מאיזו חווייה קוסמית אישית לא מקובלת בעיני (אם כי כגילוי נאות אני צריך להודות ששום סוג של חזרה בתשובה לא מקובל עלי), כך גם חזרה בשאלה בגלל טראומה כזו או אחרת לא מוסיפה הרבה נקודות לצד "שלי".

    בהיותי בוגר הפקולטה להנדסה, אני מאמין שאי האמונה באל כלשהו צריכה להיות המסקנה של תהליך חשיבה הגיוני, של טיעונים, היקשים לוגיים ומסקנות ביניים, ולא להיות מבוססת על רגשות, לא משנה עד כמה הם קשים.

    * וחוץ מזה, טוב לראות שיש חיים אחרי הגלוב.

  2. קודם כל אתה יכול לבחור לעצמך כל הגדרה שאתה רוצה. אני מתייחס לאנשים שמתוך חשש נאלצים להתכסות בהגדרה מקובלת חברתית. אבל צריך לשאול – אם אתה אתאיסט, אז אתה חילוני של איזו דת? בעיני, חילוני הוא אדם השייך לדת אך לא מאמץ את אורח החיים שהיא מכתיבה.

    אני אישית לא בוחר בגישתו התוקפנית של טומי, אבל אני מקבל אותה, כי עייפתי בהסתרה. גם לאתאיסט יש זכויות, והציבור הזה זכאי להודיע על קיומו ולעמוד על זכויותיו. סוג של מצעד גאווה כזה.

  3. בתור חילוני (אולי אטאיסט) – אני לא מרגיש צורך להתנצל בפני אף אחד. אני לא מאמין בטקסים הדתיים וככה אני מנהל את אורח החיים שלי.

    אבל תשמעו קוריוז יפה:

    אתמול, לאחר לפחות שנתיים שלא הייתי על אוטובוס, נסעתי באחד כזה.

    רצה המקרה ומאחורי ישב בחור בסביבות גיל 25, ולידו עולה חדשה מצרפת.

    השיחה ביניהם הייתה ביזארית בהמעטה. אבל הקטע היפה היה כשהבחור (המסורתי עד דתי, לדבריו) הסביר לגברת שאם תהיה לו בת והיא תעשה קעקוע הוא זורק אותה מהבית כי "ילדים חייבים לעשות מה שההורים אומרים להם". הגברת מצידה סיפרה לו שהבן של אחיה חזר בתשובה והפך להיות חרדי והיום אין לו קשר עם ההורים.

    תגובת הגאון: "אבל למה? זה דבר טוב מה שהוא עשה"

    המסקנה? אין לי מסקנות, חומצזה שעם עם כזה קשה לדבר אחרת מאשר דיבר טומי. ועדיין אני חושב שהוא היה פשיסט וגס רוח ברמות לא הגיוניות.

    וחג שמח

  4. אפילו כשהייתי תומך נלהב של שינוי ושונא דת, טומי לפיד היתה חולשה של שינוי יותר מאשר מעלה. הדרך בה התנסח וכל מה שהוא ייצג היוו דוגמא מאוד שלילית לאדם שאינו מאמין. אני חושב שהסיבה שכל אנשי הציבור האלו ממהרים לומר שלפיד היה יהודי מכיוון שהכיוון שהציונות לקחה עם השנים הוא כזה ששואב את כל הלגיטימציה לקיום המדינה מהדת ומעט מאוד לערכים אחרים שפעם אפיינו את הציונות. זה יפסיק ביום ש"בסופו של דבר כולנו יהודים" יתחלף ב"בסופו של דבר כולנו ישראלים/בני אדם".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *