המלחמה הסמויה מן העין

בתור קורא טוקבקים כפייתי, אני לא מתרגש מהתגובות האוטומטיות לידיעות ממערכת הבחירות בארה"ב. אנשים בישראל באופן כללי לא ממש עשירים בידע לגבי המועמדים, ועוד פחות מזה לגבי הכוחות הפועלים בכל אחת מהמפלגות, במאות הנציגים שלהם בשני בתי הקונגרס וחמישים המושלים, ועוד לא הזכרנו את הקונגרס שיש בכל אחת מהמדינות – שרבים כלל לא מודעים לקיומו.

בדרך כלל התגובות משקפות את הדעה הפוליטית של המגיב. ימנים רוצים את מקיין, כי הם חושבים שהוא מיליטנט. שמאלנים רוצים את אובמה כי הם חושבים שהוא יביא שלום. כל ידיעה, לא משנה מה תוכנה, מהווה עבור כל צד הוכחה שהוא הצודק. עד כאן זה לא שונה ממה שקורה בארץ בכל התחומים. ובכל זאת יש בזה עניין, כי סביר להניח שבתחום הזה יש פחות טוקבקיסטים בשכר, סתם מפני שחבל על הכסף.

המערכה באינטרנט היא לא רק בטוקבקים. בלוגרים משני הצדדים כבר עוסקים זה חודשים בהתקפות בלתי פוסקות זה על זה, בתשבוחות למועמד שלהם, ובנסיון למצוא פרטים מביכים על הצד השני. והנה אנו רואים פן חדש של המאבק הדיגיטלי: רבע שעה לפני ההכרזה על שרה פיילין כמועמדת לתפקיד סגן הנשיא, בוצעו שלושים שינויים בדף שלה בויקיפדיה – כולם, ככל הנראה, על ידי אדם אחד.

השינויים הם לחיוב כמעט בכל המקרים. מוזערו התזכורות לזכייתה בתחרות יופי, והפרשה בה היא נחשדה בשימוש לרעה בכוחה כמושלת, לצורך נקמה אישית בבעלה לשעבר של אחותה. אותו משתמש, אגב, ערך מספר שינויים גם בדף של ג'ון מקיין בערך באותו זמן, גם הם בעיקר לטובת מקיין. כמו כן נוספו הערות שוליים והפניות.

התזמון הזה לא מקרי. זה אמנם מחשיד, אבל כנראה שהכוונה היתה לתפוס את גל האמריקאים שירוצו לויקיפדיה לברר מי זו בכלל השרה פיילין הזו, שמחוץ לאלסקה לא ממש שמעו עליה. כנראה שזה עוד טריק שצריך לרשום בספר ההוראות לניהול קמפיין באינטרנט. העיתונים, אגב, די משועשעים מזה: הסאן חוזה מרקורי (העיתון הנפוץ בעמק הסיליקון) מדווח על "משיכת חבל" מאחורי הקלעים של הערך "שרה פיילין" בויקיפדיה. הוושינגטון פוסט, לעומת זאת, חושב ששינויים פתאומיים יכולים להיות כלי לניחוש חדשות מראש: מי שניטר את הדף הנ"ל בויקיפדיה יכול היה לדעת מראש מי תהיה המועמדת.

(במאמר מוסגר, אני משועשע מהצורה בה המהלך הפוליטי המפוקפק ביותר משכנע את המשוכנעים בצורה כה מוחצת. ראו לדוגמה את מולי בנטמן – שבצורה מאוזנת תומך במקיין ומבקר את אובמה – מרעיף שבחים על פיילין, שנסיונה הפוליטי מסתכם בראשות עיירה בת פחות מ-6,000 תושבים, ובעשרים חודשים כמושלת במדינה בה יש יותר איילי-צפון מאזרחים.)

(דרך בוינגכפול)

4 תגובות בנושא “המלחמה הסמויה מן העין”

  1. האמת שאני חייב לציין שדווקא המהלך הזה קצת בלבל את המשוכנעים. בעוונותי אני מקשיב לפעמים לתחנות דיבורים ויצא לי לשמוע לא מעט רפובליקנים נדהמים מהמהלך עד כד שהם לא ילכו להצביע ולהבדיל דמוקרטים שמופתעים לטובה. נראה שההצהרה הזאת הזיזה משה, עכשיו רק נותר לגלות לאיזה כיוון.

  2. זה נראה כמו קריצה מכוונת לצעירים ולתומכי הילארי המאוכזבים. תמיד בחירה של סגן נשיא היא נסיון לגייס קהל שלא כל כך מתלהב מהמועמד לנשיאות עצמו, אבל במקרה הזה זה נראה לי מלאכותי לגמרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *