סקילה פומבית כתחליף לחופש הביטוי

זרובבלה כתבה פוסט גזעני. היא כתבה שהיא שונאת בני אדם באופן כללי, וערבים עוד יותר. היא נתנה גם סיבות: הם נראים כאילו הם מסריחים, הם שולחים את הילדים שלהם לקבץ נדבות בגשם, הם רוצים לרצוח יהודים.

הרבה תגובות היא קיבלה על הפוסט הזה (אחח, אם היא היתה בתפוז היא היתה עושה מיליונים): גם אוהדות, גם מתנגדות. הגזענות והשנאה התנקזו דרך הפוסט הזה כמו מוגלה מפצעון. מכל רחבי הבלוגוספירה נורו לעברה טראקבקים זועמים. היא ניסתה לרכך את העניין, אבל זה היה באמת לא רציני. ואז הבלוגרים הזועמים עברו לשלב שני: אחרי שאביעד מגרייפס הוציא אותה מהמערכת, התחילו כותבים לדרוש ממפעילי אגרגטורים אחרים להוציא את זרובבלה, וכל עוד זה לא קורה, הם לא מסכימים להופיע שם.

כעא"ש, בפוסט מפורט, מנסה גם להמעיט וגם להגן בו זמנית על חופש הביטוי. זה חסר משמעות בעיני. לא הצלחתי להבין את הנימוקים שלה, פרט ל-"זה נורא בעיני ולכן אסור להגיד את זה". לדעתי מותר. לא לחינם בארה"ב יש חופש ביטוי גם לחברי ה-KKK, וגם לניאו נאצים. זה שאני לא אוהב את מה שהם אומרים, לא אומר שמותר לי לסתום להם את הפה. ואם מישהו לא מבין למה, אני אשמח להסביר.

חקיקה שמגבילה את חופש הביטוי פירושה: אזרחי המדינה נותנים לרשות המבצעת – היא הממשלה – מנדט לעצור ולהאשים בבית משפט אנשים בגלל מה שהם אומרים. אבל הממשלה גרועה מאוד בלהחליט מה מותר להגיד ומה לא, וזו הסיבה שיש פרלמנט שמפקח עליה. אם אותו פרלמנט נותן לממשלה סמכות להחליט מה אסור להגיד, הממשלה מייד תפרש את זה לטובתה – כי כך היא עושה תמיד. אי אפשר לקיים דמוקרטיה, אם כל מי שמבקר את הממשלה נעצר על ידי המשטרה – אפילו אם בית המשפט בסוף משחרר אותו (אחרי הארכות מעצר, והליכים, ועניינים, ותשלומים לעורך דין). שלילת חופש ביטוי היא הליך קיצוני שיש להמעיט בשימוש בו ככל שניתן.

אני מסכים עם דבריה, שאם יש זכות לאמר דברים, יש לאחרים זכות להוקיע אותם. אני מוקיע את זרובבלה. דיעותיה חמורות, מסוכנות, גזעניות ללא קץ, וחושפות את החולשה של מערכת החינוך בארץ ואת הצדדים האפלים והמכוערים של החברה הישראלית, שקיימים אצל חלק רחב מהציבור – לא רק זרובבלה. אני קורא לכל מי שמתנגד לה לכתוב את זה ולהפיץ לכל מי שרוצה לשמוע. לעומת זאת, סתימת פיות, כמו אולטימטום למפעילי אגרגטורים, לא משרתת דבר. האם הדעות האלה יעלמו אם איש לא ישמע עליהם? אם נקבור את זה מתחת לפני השטח, מצבנו ישתפר? אני חושב שצריך לעשות את ההיפך.

אגרגטור, כמו וובסטר ובניו, או גרייפס, או ישראלוונטי, מטרתו להפיץ תוכן בציבור. צינזור תוכן בגלל דעה נוגד את המטרה הזו. אם יש מפעיל אגרגטור שרוצה לצנזר, יואיל נא לכתוב בעמוד הראשי: "זהו אגרגטור לתוכן שעבר את מבחן המוסר שלי". ואולי כדאי להתחיל לקרוא כל פוסט שמתפרסם דרכו, כי הצנזור – עבודתו לא נגמרת לעולם.

17 תגובות בנושא “סקילה פומבית כתחליף לחופש הביטוי”

  1. הנימוק המפורט הוא "זה לא מוסרי ופוגע בערכי הדמוקרטיה והחירות". אני מאמינה במוסר לא אמוטיביסטי.

    הדרישה ממפעילי האגרגטורים, כמו שכתבתי במפורש כמה וכמה פעמים, היתה להסיר אותי מהאגרגטורים שלהם. לא להסיר אותה. אמנם, הבדל של אות אחת בלבד, אבל נראה לי שהמשמעות די ברורה. אותי – דהיינו, את הבלוג שלי, ושלי בלבד. זה "קצת" דמגוגיה בשקל וחצי לטעון שיש כאן איזשהו אולטימטום.

    כתבתי בפירוש כמה וכמה פעמים מה דעתי על חקיקה שמגבילה את חופש הביטוי. כתבתי גם למה לתת לגזענים במה זה לא פגיעה בחופש הביטוי, אלא חיזוקו. ל-KKK יש חופש ביטוי חוקי בארה"ב, ועם זאת, אני לא רואה מאמרים שלהם מופצים במקומות מכובדים, אלא רק בפמפלטים ומה שמכונה "אתרי שטנה". על זה בדיוק אני מדברת.

    אגרגטור לא מפרסם את כל התכנים שיש באינטרנט. אגרגטור עושה סלקציה, כלומר – צנזורה, מלכתחילה. אני אישית מעדיפה שהקריטריונים של הסלקציה הזאת יהיו יותר שקופים, וכן, שיעמדו במבחן מוסרי בסיסי.

  2. כעא"ש (1): הבעיה שלי עם העמדה הזו היא שאין אף אחד שיכול להחליט אם מישהו הוא גזעני או לא, או אם הוא גזעני מספיק כדי לשלול את חופש הדיבור שלו. כלומר, כל אחד יכול להחליט עבור עצמו, אבל לא עבור הציבור.

    אני יודע שדרשת רק להסיר את הרסס שלך, אבל כתבת:

    כדאי אולי לבקש מאתרים דמויי וובסטר שלא נקטו בשום צעד שיסירו את הבלוג שלכם

    כלומר, מי שלא הסיר את זרובבלה, צריך להסיר אותך (וכל מי שיאמץ את הצעה הזו). בכך את נוקטת גישת לחץ: הוא צריך להחליט אם הוא מעדיף אותך או את זרובבלה. זה לא הוגן בעיני, ולא משרת את הציבור שרוצה לקרוא בלוגים; כי אני הייתי שמח שקורא הנתקל בפוסט של זרובבלה ייתקל אחר-כך גם בפוסטים שלך שמוקיעים אותה.

  3. למה לא הוגן? זה יותר הוגן לדרוש ממני לדור בכפיפה אחת עם דברים שאני תופסת כבלתי מוסריים? ולמה גישת לחץ? באיזה עולם מעוות ניסיון לשכנע במה שאני מאמינה בו הוא הפעלת לחץ?

  4. אגב, ר"ש, מוסר הוא בדיוק "להחליט בשביל הציבור". כן, אחריות גדולה, אבל לדעתי זה דבר חשוב, ואני מתנגדת בכל תוקף לתפיסות שגורסות מוסר אישי או רלטיביזם מוסרי. וחוץ מזה, יש הגדרות די ברורות לגזענות, ונראה לי שדי ברור שתמיכה בסטריליזציה של עם שלם או דעות אחרות שהובעו בפוסט האמור נופלות תחת ההגדרות האלו.

  5. כי הופעה באגרגטור היא בעיניי לא "לדור בכפיפה אחת", כמו שלהופיע באותו ספר טלפונים זה לא לדור בכפיפה אחת. יכול להיות שגלעין הויכוח כאן הוא מהו אגרגטור ומה תפקידו.

    אני לא רואה בבקשת הסרה ניסיון שיכנוע. אימייל למפעיל, או אפילו פוסט מנומק הקורא למפעילים להסיר את זרובבלה, זה ניסיון שכנוע. דרישה להסרה זה לא נסיון שכנוע, כי – כמו שכתבתי – זה יוצר מאזן של "או אני או היא" במקום "היא גזענית ולטובת כולם כדאי להוריד אותה". אני חושב שהדרישה להסרה מחלישה את הטיעון שלך נגדה.

  6. ולתגובה השניה – אני ממש לא מכחיש שהיא גזענית. כתבתי בפוסט שהיא גזענית ואני מגנה אותה. אני רק חושב שזה לא מספיק חמור בשביל לצנזר או להעלים אותה.

  7. אני בתחושה שמי שהתחיל את מחול החרבות הזה לא מבין כמה חופש הביטוי הוא הדבר החשוב ביותר בדמוקרטיה. כל האמירות על "דמוקרטיה מתגוננת" הן פשוט לירות בתותח על עכבר, ממש לא לעניין. אני לא קראתי את הפוסטים של זורבלה לפני כן, אבל כל הרחש בחש שלח אותי לקרוא אותה בעיון רב, לצערי.

    בכל מקרה כעא“ש נוקטת בגישה ליברלית יחסית לשוקי גלילי שממש קורא גזען למי שהחליט שלו להסיר אותה.

    כל מי שמעורב בקריאות הללו צריך לעשות חשבון נפש לגבי כמה חשוב לו חופש הביטוי והעובדה שכדי לחוקק חוק צריך לפעמים לא יותר מכמה ידים.

  8. טוב, אז אנחנו לא מסכימים. אימייל למפעיל היה. היה גם ניסיון שכנוע, למי שרצה אותו. בקשת ההסרה היתה הטריגר. אחר כך היה ניסיון שכנוע מורחב לעקרון מורחב יותר, שגם אותו פירטתי, לגבי הדרך הנכונה בעיני להיאבק בגזענות. אתם מתעקשים כאן להשתמש במושג צנזורה – סבבה. אין לי שום בעיה עם המושג. צנזורה יש בכל מקום ובכל דבר, גם אם לא קוראים לה צנזורה וגם אינה שקופה. אבל הצנזורה שאני מדברת עליה היא צנזורה חברתית פנימית, שמעידה על הנורמות והערכים של החברה. כמו שאמרתי אצלי, חקיקה שמגבילה את חופש הביטוי במדינה דמוקרטית מעידה בעיני על כשל חינוכי וערכי. סנהדרין רצחנית. אני בטוחה שתסכים איתי שיש דברים שמאוד רצוי לצנזר ולהעלים. בעיני, זה מספיק חמור.

    אגב, הצעד שעשיתי בהחלט נבע מתפיסה מסוימת של מהות האגרגטור, שממש לא רואה אותו כספר טלפונים. הקריטריונים להכנסת מספר הטלפון שלך לספר הטלפונים הוא שיהיה לך טלפון ושלא תבקש לא להכניס אותך. האגרגטורים שבהם מדובר ממש לא מרכזים בתוכם את כל הבלוגים בבלוגוספירה הישראלית, אלא מכניסים בלוגים על פי עקרונות סלקציה מסויימים, שאינם שקופים.

  9. חופש הביטוי אינו זהה לחופש ההתבהמות, ואינו שקול לחופש לומר כל מה שבא לי כי זו מדינה חופשית. ואין דבר כזה, במדינה דמוקרטית שרוצה גם לתפקד, בעיקר כשלמדנו מההיסטוריה כמה זה קל למוטט דמוקרטיה מתוך עצמה, חופש כלשהו שאינו מוגבל בדרך כלשהי (כל זמן שאינו פוגע באחרים, היתה פעם הנוסחה הקלאסית). החוכמה היא באיזון.

  10. מאחר וכל כך הרבה מילים טובות נכתבו על העניין (ע"י הכ') אני מרשה לעצמי לומר כמה דברים בנושא שיותר נוגעים לגרייפס:

    1. אין לי שום בעיה להצהיר על זה שבלוגים גזעניים אשר רשומות מתוכם יעמדו בניגוד לחוק הישראלי יוסרו מגרייפס. מצטער, מעדיף להיות יפה נפש מאשר עלוב נפש.

    2. בגרייפס הצנזור הוא רק בעמוד הראשי. גולש שעדיין רוצה לראות את זרובבלה ושאר חבריה באתר – יכול לעשות את זה בעמוד האישי שלו.

    צנזור מגרייפס זוהי תרומתי למאבק בגזענות. אני יודע שזה לא יביא שלום למזה"ת ואני יודע שזה לא יפתור את בעיית הגזענות. זה לא אומר שאני לא יכול לנסות ולשנות.

    (ואגב, מטרתו של גרייפס היא לא "להפיץ תוכן בציבור". מטרתו היא "להפיץ תוכן גולשים איכותי בעברית")

  11. אני לא מבקר את החלטתך להוריד את זרובבלה. האגרגטור הוא שלך וזכותך לעשות בו כרצונך, כל עוד ברור לכולם שאתה מחליט באופן אקטיבי מה נכנס ומה לא.

    אבל האם ההחלטה שלך באמת נלחמת בגזענות? ברור שמי שמשתמש בגרייפס לא ייתקל מעכשיו בפוסטים של זרובבלה, אבל האם זה כל מה שרצית להשיג? יכול להיות שמעכשיו מי שרוצה להיות בגרייפס יזהר יותר במה שהוא מפרסם, האם זו תוצאה חיובית בעיניך?

  12. יש הבדל בין לתת לזרובבלה חופש ביטוי לבין לתת לה לינק. אם המטרה של אגרגטור היא לתת במה אז יש לו אחריות מוסרית למה שעולה על אותה במה.

    אישית, אני חושב שמי שנותן לינק לפוסט שמציע לסרס ערבים הוא כמו מו"ל שמדפיס את מיין קאמפף. אתה לא יכול לקחת חלק בהפצה של רעיונות גזעניים ואז להיתמם ולומר שזה בשם חופש הדיבור. חייבים לנקוט עמדה.

  13. אני חושב שיש כאן הקצנה שהיא לא במקום. זרובבלה הורדה לא רק כי העלתה פוסט שעם תוכנו לא הסכמתי. היא בעיקר הורדה כי העלתה פוסט עם תוכן לא לגיטימי שלא עובר אף מבחן משפטי.

    כתבתי כבר באיזה מקום שיש שני חלקים למשוואה:

    הראשון הוא שהנושא לא שנוי במחלוקת. כלומר, על סדר היום הציבורי לא נמצא הנושא של כליאת ערבים במכלאות והריגתם.

    השני הוא שהפוסט מנוגד לחוק העונשין במדינת ישראל.

    (פוסט למשל על לגליזציה של מריחואנה כן ייכנס לגרייפס כי מדובר בנושא עליו הדעות חלוקות ואשר יש סביבו דיון ציבורי)

    מאחר והפואנטה של גרייפס היא להציף תוכן גולשים איכותי בעברית – ממילא, 99.9% מהבלוגים שם נזהרים כ-default ולא צריך בכלל להגיע לנקודה של הסרה. ושאלת ה"זהירות" כפי שהעלית אותה לא רלבנטית.

    (ושוב – גולש שרוצה להוסיף את האתרים שהוסרו מהעמוד הראשי, יכול לעשות זאת בעמוד האישי שלו באתר. אני יכול לגלות שזרובבלה עדיין נמצאת בחלק מהאשכולות האישיים של הגולשים)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *