מדוע חוק צינזור האינטרנט הוא אסון נורא

רבים כבר כתבו על הנזק שיכול לגרום חוק הגבלת הגישה לאתרים של ח"כ אמנון כהן (ש"ס). רציתי להוסיף מספר פרטים טכניים, כדי להסביר איך מערכת כזו עשויה לפעול מבחינה טכנית. לשם כך אפשר לבדוק כיצד מתנהל העניין במדינות בהם יש חוק דומה לזה, וכרגע מדובר בעיקר במדינות ערב וסין. כמו כן אפשר לבחון את מדיניות סינון האינטרנט בחברות הבוחרות שלא לאפשר לעובדיהן גישה מלאה לאינטרנט.

הפתרון מתבסס על סינון באמצעות תוכנה ייעודית. בדרך כלל התוכנה מסתמכת על רשימה ארוכה של "אתרים אסורים", אותה מתחזק ספק התוכנה. מי שמנסה לגלוש לאתר כזה, מקבל הודעה שהאתר חסום, בצירוף הסבר לקוני לסיבת החסימה (לדוגמה: "אתר למבוגרים", או "אתר מפר זכויות יוצרים". ויש גם "אתר בידורי", במיוחד בשביל החברות שמפריע להן שהעובד משחק איזה משחק פלאש אידיוטי, אבל לא חושבות להסיר את סוליטייר מכל המחשבים). מי שמחליט איזה אתר נחסם ואיזה לא, הוא עורך תוכן באותהחברה המספקת את התוכנה. הוא לא איש ציבור, לא ידוע מי הוא ומהם שיקוליו. יתר על כן: כמות האתרים ברשימה היא עצומה, והיא גדלה מדי יום ומדי שעה, ולכן אותו עורך מעסיק הרבה אנשים שתפקידם להיכנס לאתרים ולהחליט האם יש לחסום אותם או לא. מן הסתם זו עבודה מתאימה לסטודנטים ואנשים ללא השכלה ספציפית בתחום או בכלל, ובכל מקרה אין אותו עורך תוכן יכול לבדוק כל סיווג וסיווג בנפרד.

הבעיה שהמערכת לא ממש עובדת. אתרים לגיטימיים ותמימים רבים מוצאים את דרכם אל הרשימה הזו, ומאותו רגע קשה מאוד לצאת. לא מאמינים? בוינגבוינג, אחד הבלוגים החשובים בעולם (2.5 מיליון מבקרים בחודש), נכנס לרשימה כזו בעקבות תמונת פסל עירום. כן, אותה תמונה שהמגיבים ב-Ynet אמרו עליה שהיא בכלל לא דוגמה הוגנת. אז התחילה סאגה של התכתבויות עם אותה חברה, שלא ממש מיהרה להוציא אתר חשוב ולגיטימי מהרשימה השחורה. מחוסר ברירה, הם פתחו עמוד העוסק בעקיפת תוכנות צינזור שכאלה. העמוד נפתח במשפט הבא:

If your employer or corrupt, undemocratic, dictator-based government uses a filtering service such as Secure Computing's SmartFilter to block access to BoingBoing.net — or anything else online — you can try the following workarounds:

"ממשלה מושחתת, לא-דמוקרטית או מבוססת-עריצות" הם קוראים לזה. בקרוב נצטרף לשם גם אנחנו. כי כמה קשה יהיה לאיזה פקיד-ממשל להכניס לרשימה "בטעות" אתר של מפלגת אופוזיציה? אתר של עיתון שמעביר ביקורת על הממשלה? מישהו באמת יאמין שהאתר של ידיעות אחרונות הוא פתאום פורנוגרפי? ברור שלא, אבל לנו לא יהיה מה לעשות בעניין.

מחוקקינו, כמו גם אנשים רבים באוכלוסיה, סובלים מתפיסה מוטעית של האינטרנט. בתקשורת היא מצטיירת כמדמנה של פורנו, אלימות וסמים. אני מבין כשזה מופיע אצל חברי הכנסת של ש"ס, שאצלם זה ממילא "מין-טרנט". אבל אופיר פינס? גדעון סער? גלעד ארדן? בנימין נתניהו? הם יודעים טוב מאוד מה זה אינטרנט. הבעיה היא שהם שוכחים שזו פשוט נתינת סמכות צנזורה בידי המדינה, וכשנותנים למדינה סמכות היא מנצלת אותה עד תומה. אם יתקבל החוק, אין אתר שיכול להרגיש בטוח מפני המספריים של הצנזור.

תגובה אחת בנושא “מדוע חוק צינזור האינטרנט הוא אסון נורא”

  1. שלום,

    אני מעוניינת להפנות את תשומת לבכם לוידאו הבא:

    http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2401898

    מדובר בשיר קצר העוסק בחוק צנזור האינטרנט – "האינטרנט הוא של ש"ס", על-פי

    "The internet is for porn" / Avenue Q

    מילים: טל וייס, סניה ולדברג, אייל כהן, שיר-לי שני, נועם וזאנה

    שירה: נועם וזאנה וטל וייס

    על הפסנתר: נועם וזאנה

    פורים שמח,

    נועם

סגור לתגובות.