יום 8: עוד פיורד אחד ודי

שיטוט באזור הנמל של ברגן נותן תחושה של עיר קטנה ועתיקה עם בתי עץ. אזור בריגן (בתמונה למטה), שנמצא על שפת המים, הוא רחוב עתיק עם בתי עץ, רובם מתחילת המאה ה-18. כמו כל עיר עם בתי עץ, גם כאן השריפות משמידות את כל הבתים הישנים; כמה ממרתפי האבן הם מן המאה ה-15. בגלל הקירבה למים, קורות העץ עקומות מאוד, עד כדי סכנה ממש (בכל הבתים יש עדיין חנויות פעילות). הרחוב הוא אתר מורשת עולמית, ומאמץ שיקום ושימור קיים שם כל הזמן – תוך שימוש באותם חומרים ובאותם כלים כמו בבניה המקורית.

Bryggen

שוק הדגים של ברגן התגלה כקטן למדי, אולי בגלל השעה המאוחרת. לפחות מצאנו שם כמה מהיצורים המעניינים, שלא ממש מוצאים בסופר בארץ. השחפים מסתובבים שם די בחופשיות ולא ממש פוחדים מהאנשים הרבים ברחוב, למרות העומס של מרכז העיר. אנחנו יוצאים מהמלון ונוסעים אל מחוץ לעיר, אבל בדרך עוברים בכנסיית עץ אחת אחרונה, בכפר פאנטופט, שכיום כבר נבלע על ידי ברגן. הכנסיה הזו הועברה לכאן ממקום אחר במאה ה-19, אחרי שעמדה בסכנת הריסה. ואולם, ב-1992 הצית אותה חובב רוק כבד והיא נשרפה כליל. הכנסיה נבנתה מחדש ב-1997, אך היא נחשבת להעתק ולא נמצאת ברשימת הכנסיות העתיקות.

הנסיעה מברגן לכיוון אוסלו היא אחת האטרקציות התיירותיות שמופיעות בכל ספר תיירים. הדרך מתפתלת בין הרים וגאיות, קירות פיורדים תלולים, מנהרות ומפלים. צריך להודות, שאחרי שבוע בנורבגיה, האימפקט של הנוף כבר קטן יותר; אבל זה לא אומר שאין הנאה מהנסיעה. אנחנו בוחרים את הכפר איידפיורד כמקום הלינה שלנו, מפני שיש שם מלון טוב פתוח (למודי נסיון, בדקנו מראש). המלון התברר כמבנה-עץ כפרי, יפה וגדול, וגם – כנראה – כמלון הטוב ביותר בטיול הזה. ואם הסלמון המעולה והטרי שאכלתי שם לא מספיק, אז הנה הנוף שנשקף מחלון החדר.

Room with a view

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *